ילדה חדשה

 

בס”ד

 

                                                                    ילדה חדשה

  הכל התחיל לפני כחודש, עברנו אני ומשפחתי דירה לעיר חדשה

ולכן נאלצתי לעבור לבית ספר חדש.

לא הכרתי בכלל את העיר והשכונה, הכל היה נראה לי מוזר ומשונה.

כשעזרתי להוריי עם העלאת הארגזים מהמכונית, פגשתי ילדה בלובי הבניין.

היא ניגשה אליי ושאלה האם אני השכנה החדשה מדירה 8, עניתי לה שכן ושקוראים לי שקד ,

שאלתי איך קוראים לה, היא אמרה שקוראים לה נועה והיא גרה בדירה מספר 5 , התחלנו לדבר ופיתחנו שיחה וגיליתי שהיא לומדת בבית הספר בו אני אלמד.  וששתינו באותה הכיתה, כיתה ד’.

קבענו להיפגש שוב אחר הצהריים בגינה ולהמשיך לדבר ולהכיר.

אחר הצהריים בדרך לגינה, נועה הכירה לי את השכונה, הראתה לי איפה המכולת השכונתית , סניף בני עקיבא , הפיצרייה ובית הכנסת.

כשהגענו לגינה כמעט ולא שיחקנו, דיברנו בלי הפסקה על בית ספר, על המורה שתלמד אותנו והחברות .

שיתפתי את נועה בחששות ובהתרגשות שלי ובעיקר מאוד שמחתי שהכרתי אותה.

נועה אמרה לי שגם היא מאוד שמחה להכיר ולפגוש אותי ושאין לי מה לדאוג, הכל יהיה בסדר.

קבענו שמחר, ביום הראשון ללימודים נלך יחד, ניפגש בתחנת האוטובוס, שם תחכה לנו ההסעה.

כל הלילה לא הצלחתי להירדם ולא הפסקתי לחשוב…

איך תהיה המורה שלי? האם החברות יקבלו אותי בשמחה? ליד מי אשב? ואיפה בכלל נמצאת הכיתה?

התרגשתי מאוד, שכבתי שעות ארוכות במיטה עד שלבסוף נרדמתי.

בבוקר התעוררתי ממש מוקדם,

התארגנתי במהירות, התלבשתי יפה ואמא סידרה לי את השיער.

פתאום התחלתי להרגיש לא טוב. לא ידעתי אם ההרגשה הזאת היא מההתרגשות או שאני פשוט חולה.

אמי בדקה לי חום ועשתה לי בדיקת קורונה ביתית והופתענו לגלות שאני חיובית לקורונה.

התאכזבתי מאוד, בעיקר מזה שלא אלך לבית הספר החדש ביום הראשון ללימודים,

חשבתי על נועה, הרי קבענו להיפגש בתחנת האוטובוס.

אמי התקשרה לאמא של נועה לעדכן אותה שנועה לא תחכה לי,

אך אמה של נועה מסרה שנועה כבר יצאה לכיוון תחת האוטובוס והיא בדרך להסעה.

הייתי ממש לחוצה, לא היה לי נעים מנועה.

יום הלימודים הראשון הסתיים, בסופו נועה התקשרה אליי ושאלה למה לא הגעתי?

היא סיפרה לי שחיכתה לי הרבה זמן בתחנת האוטובוס ולא הבינה מדוע אני לא מגיעה, היא חשבה שאולי נרדמתי ושאני לא רגילה לקום מוקדם בבוקר ולנסוע בהסעה.

סיפרתי לי את כל מה שקרה..

היא סיפרה לי שבכיתה כל הבנות שאלו למה לא הגעתי וכולן ציפו לפגוש אותי , היא איחלה לי רפואה שלמה וקבענו להיפגש בעוד 5 ימים.

לאחר 5 ימים קבענו שוב והגענו יחד לבית הספר .

בכניסה לכיתה כל הבנות ניגשו אליי, שאלו בשלומי ורצו להכיר אותי .

נועה שמרה לי מקום לידה בשולחן וישבנו יחד.

היום הראשון לשנה התחיל עבורי , פתחנו בתפילה ולאחר מכן היה שיעור חברה, כל אחת מבנות הכיתה סיפרה קצת על עצמה , על התחביבים שלה ומה היא אוהבת לאכול .

גם אני סיפרתי על עצמי. כך היה לי קל יותר להכיר את הבנות והן אותי.

היום הראשון ללימודים בבית הספר החדש עבר בהצלחה רבה , כל החששות שלי נעלמו ושמחתי מאוד שעברנו דירה.

 

 

 

 

 

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »