בבוקר התעוררה אפרת והחליטה היום אני עושה רק מעשים טובים . אפרת הזדרזה לצחצח שינים. ולהתלבש ,לאחר מכן באה לאכול את ארוחת הבוקר . אימה ביקשה שתארגן את אחותה הקטנה ותיקח אותה לגן .”אמא אני לא יכולה!!!!! לקחתי על עצמי לעשות היום מעשים טובים”. “טוב” אמרה אמא “אני אקח את אביגיל לגן “. אפרת סיימה לאכול את ארוחת הבוקר , ומיד יצאה לבית הספר לחפש בדרך מעשים טובים. אפרת הגיע לבית הספר הניחה את תיקה וחשבה בליבה. “מוזר איך עד עכשיו אף אחד לא היה צריך עזרה…?!?!” הצלצול נשמע והמורה נכנסה לכיתה ואמרה: “בנות רגע לפני שאנחנו מתחילות תפילה יש לי משהו להגיד: אתמול בצהרים הודיה שברה את רגלה אימה ביקשה שנתפלל עליה שרגלה תתרפא במהרה….תתחלנה להתפלל בבקשה” אמרה המורה . במהלך התפילה אפרת חשבה איזה ציור תצייר להודיה? ואם איזה חברה תלך לעשות את מצוות ביקור חולים? כשאספר למורה היא בטח תשבח אותי בפני כל הכיתה… ובמקום להתפלל אפרת התעסקה במחשבות על מצוות ביקור חולים. לפתע המורה אמרה “בנות סיגרו סידורים אנחנו מתחילות ללמוד” . “אוי “אמרה אפרת “כל התפילה התעסקתי רק במחשבות על הביקור אצל הודיה….” בהפסקה אפרת שאלה את טליה “רוצה לבוא איתי לבקר את הודיה היום אחר הצהרים” ? ” “כן בשמחה ” השיבה טליה.
אחר הצהרים אפרת וטליה נפגשו בגינת השעשועים משם שתיהן צעדו לביתה של הודיה .דפקו מספר דפיקות על דלת ביתה אך איש לא ענה ולא פתח .”אוף” אמרה אפרת ” הפסדנו שוב מעשה טוב.” טליה ואפרת חזרו לבתיהן מאוכזבות. בדרך אפרת חיפשה, הביטה לצדדים והסתכלה אולי היא תמצא סוף סוף משהו שצריך עזרה ….. אפרת חזרה לביתה מאוכזבת ועצובה… ולא מצאה מעשה טוב גדול לעשות. לאפרת לא היה מצב רוח…אימה ראתה אותה ושאלה “קרה משהו אפרת היקרה? “כן אימא”… ואפרת התחילה לבכות….”אמא היום לקחתי על עצמי לעשות מעשים טובים, כשהלכתי לבית הספר חיפשתי וחיפשתי האם מישהו צריך עזרה אבל לא מצאי למי לעשות מעשה טוב , בבוקר סיפרה לנו המורה שאתמול הודיה שברה את הרגל , התרגשתי ואמרתי לעצמי הנה .. הנה …סוף סוף אזכה במעשה טוב היום… אך כשהלכנו אחר הצהרים טליה ואני לביתה של הודיה , איש לא ענה. חזרנו הביתה מאוד מאוכזבות. אמא את מבינה? ???” שאלה אפרת. “כן ,כן אני מבינה ” אמרה אמא. ” ממש לא נעים אפרת “. אמא חיבקה את כתפיה של אפרת ואמרה “מעשים טובים -זה לא רק מעשים גדולים…. מעשים טובים זה כל דבר אפילו קטן שאני עושה ועוזרת למישהו… אפילו לאחים ..למשפחה… .. ” אפרת הבינה טוב מאוד את מה שאמא התכוונה …… הרימה את ראשה והביטה באמא. “אם אמא מבקשת שתקחי את אביגיל לגן זה מעשה הכי טוב והכי גדול שאפשר לעשות…. לא צריך לחפש רחוק את המעשה הטוב…להתכוון בתפילה.. זה גם מעשה טוב..” אפרת עלתה למיטה ….. ורגע לפני שהיא נרדמה היא אמרה לעצמה. מחר כל מה שאמא תבקש אני אזכור שעכשיו אני עושה את המעשה הכי טוב… ומחר אני בטוחה שיהיה לי יום עם המון המון מעשים טובים….
