מאת: עמיחי זקן
כיתה: ה
מחנכת: עדי אופיר
רכזת שפה: נעמה בר-נר
שם בי”ס: ממ”ד דרור, ירושלים
כתובת מייל: [email protected]
ישוב: ירושלים
יום האימה של בית ספר דרור
יום שני 2020 התחיל כמו יום רגיל. אבא שלי נכנס לחדרי, והעיר אותי.
קמתי, התלבשתי, צחצחתי שיניים ,ונכנסתי לאוטו. הגעתי לבית הספר, ונכנסתי
לכיתה. התחלנו ללמוד, הגיע הפסקת אוכל, עשינו כוחות להפסקה, כי היום אנחנו
במגרש הכדורגל הגדול.
יצאנו להפסקה, התחלנו לשחק כדורגל הפקעתי גול על הדקה הראשונה. זה היה ניראה
כמו יום ממש טוב. באמצע המשחק הייתי מאוד מרוכז, לא שמעתי כלום. פתאום
כולם רצו לכוון המדרגות. שאלתי מה קרה?, ענו לי בקצרה “תתחבא הכי מהר שאתה
יכול ובמחבוא תישכב ותשים ידיים על הראש”. לא הבנתי מה קורה אבל הקשבתי.
אחרי חצי שעה המנהל כרז, “כולם יכולים לאצת מהמחבואים, ניטרלו את המחבל,
אבל לא לצאת לבחוץ כי יש שם פצועים שמטפלים בהם וזה עלול להפריע למטפלים
וגם יש שם חקירה גם עוד מעט יבואו לאסוף אתכם”. אני הלכתי לחפש את חבריי
אבל אבי כבר בא הוא היה ניראה לחוץ. שנכנסתי לאוטו אבי נשם ושחרר את לחצו, ככה
הוא אמר לי, אבל לי זה לא היה ניראה. שאלתי אותו, מה קרה? הבנתי שקרא משהו עם מחבל,
ככה המנהל אמר, אבי נמנע מלענות לי, הוא אמר שיסבירו לנו ביום רבעי וגם שאין מחר
בית ספר .
יום רביעי, קמתי לבד כי הייתי מאוד סקרן אבל גם חששתי. הגעתי לבית הספר,
ובשיעור שאלו אותנו מה חווינו ביום שני? אני אמרתי, “לא הבנתי מה קרה, התחבאתי בלית ברירה”
אחרי זה, המורה סיפרה לנו מה קרה לפי החקירה. היא אמרה, שהמחבל בא מירדן
הגיע לישראל, בא לבית הספר, השומר הלך לשירותים, המחבל נכנס, הוציא אקדח והוא פרץ. המורה התורנית דיווחה למשטרה, ואז המחבל ירה לה ביד, מהר מאוד, הגיעה יחידה מיוחדת
למקרים כאלו, ונטרלו את המחבל. עד שנטרלו את המחבל, המחבל הספיק לפצוע קל עוד 3 אנשים.
המחבל היה פצוע בינוני, בגלל שירו בו, ככה נטרלו אותו. אחר כך את האנשים והמחבל פינו לבית חולים וגם המורה אמרה שזה היה יכול להיות אסון והיה נס שזה הכמות פצועים.
