“חצי הכוס המלאה”
מאת: יהונתן דוד ויצמן ג’, “הרצוג” דימונה.
ביום שבת אחת, כמו תמיד, יצאנו לשחק במגרש המשחקים שליד הבית. אבא, אני ושתי אחיות שלי.
אני ואחותי התנדנדנו בנדנדה, התגלשנו במגלשה, ושמחנו מאוד.
פתאום, ראינו מהצד ילד שמשחק לבד במשחקים. המשכנו לשחק בשלנו, וראינו שאף אחד לא משחק איתו.
החלטנו לגשת ולשאול אותו, למה הוא לבד? אולי הוא רוצה לשחק איתנו. ניגשנו אליו והוא סיפר שקוראים לו איתמר. שאלנו אותו אם הוא חדש בשכונה? והוא ענה, שהוא לא מהעיר. הוא סיפר שהוא עד לפני כמה חודשים גר בקיבוץ ליד שדרות. הקיבוץ שלו נפגע קשה ממחבלים, והוא ומשפחתו באו לגור בדימונה, עד שהם יוכלו לחזור לגור “בבארי”. הופתענו מאוד לשמוע שיש לידנו ילד שעברו עליו דברים קשים, שרק ראינו בחדשות. רציתי אפילו לחבק אותו, אבל התביישתי לבקש. אז רק אמרנו לו שאנחנו נשמח לשחק איתו, וחלקנו איתו חטיפים. במשך שעתיים שיחקנו יחד, וגילינו חבר אמיתי ונאמן, שיודע לשחק בהוגנות, בחברות ובערבות הדדית. לא רציתי להיפרד ממנו, אז הצעתי לו שיבוא איתנו לקניון בערב. שם נטייל, נאכל פיצה וננסה להשכיח לו את כל הדברים הקשים שהוא עבר. הוא שמח. הוא עלה לבית שבו הוא מתארח לשאול את הוריו האם הוא יכול לבוא איתנו בערב. הם דיברו עם אבא שלי, החליפו מספרי טלפון וכך נפרדנו. בערב נפגשנו שוב, יצאנו יחד לקניון, ואני החלטתי שאני רוצה לקנות בכסף שחסכתי מתנה לחבר החדש. קניתי לו כדורגל ציבעוני, וספר זיכרונות כדי שיוכל לכתוב על כל מה שעבר עליו, ולזכור את המקום שממנו הוא בא. רציתי שהוא יכתוב עליי בספר, שאני חבר חדש טוב ונאמן.
אחרי כמה ימים שבהם שיחקנו כל ערב במגרש המשחקים, אצלי בבית ובקניון, איתמר אמר לי שהוא צריך לעזוב. שהיא עובר למקום אחר עם המשפחה שלו, עד שיוכל לחזור לקיבוץ שלו. הייתי עצוב והרגשתי בדידות, הבטחנו שנדבר בטלפון ושאולי נצליח להיפגש מתישהו. גם איתמר היה עצוב. היה לו קשה שוב ללכת למקום אחר, אחרי כל מה שהוא עבר. חודש ימים לא ראינו אחד את השני, רק דיברנו בטלפון ושיחקנו יחד דרך המחשב. ואז בהפתעה גדולה ומרגשת הוא הגיע לביקור מפתיע אצלי בבית. ישבתי וצפיתי בסרט, פתאום שמעתי נקישה בדלת, פתחתי אותה והתרגשתי מאוד ושמחתי לרות אותו. הוא סיפר לי שהוא חוזר לגור פה בעיר שלי. שאחרי כל מה שהמשפחה שלו והוא עברו, הם החליטו שדימונה, היא עיר שקטה, בטוחה ושיש בה אנשים טובים.
ואני חשבתי לעצמי שאחרי כל מה שעברנו במדינה בתקופה אחרונה, יש גם דברים טובים. הצלחתי להכיר חבר חדש ומופלא.
