חוקרי הדינוזאורים
מאת: יועד פרבר, כיתה ה’4, בי”ס יהודה הלוי
“תכף אני יוצא” אמר אליעזר לעצמו. אליעזר בדיוק התארגן לפני שהוא יוצא להרפתקה לא צפויה. רגע, בואו ניקח אתכם קצת אחורה בזמן, בערך לפני שש שעות. אליעזר קיבל הודעה שאנשים דיווחו שהם ראו דינוזאורים בהר החרמון. אליעזר אהב מאוד דינוזאורים והוא חוקר אותם. לאליעזר יש חבר טוב שקוראים לו עומר והוא גם אוהב דינוזאורים וגם הוא חוקר אותם. עומר ואליעזר הולכים ביחד לחקור את הדינוזאורים. עכשיו בחזרה לסיפור:
“אליעזר, בוא נצא” אמר עומר. אליעזר ענה “כן, בוא נצא”. אליעזר ועומר נכנסו לאוטו, אליעזר שאל, “רגע, יש לנו אוהל?” “מה הקשר לאוהל?” ענה עומר לאליעזר. “אם לא נמצא את הדינוזאורים נצטרך להישאר כמה ימים בחרמון כדי לחקור. אני לא רוצה להיכשל עד שיש לנו הזדמנות”. ענה בלהט. “בסדר, אני אלך להביא איתי אוהל” השיב עומר. עומר הלך וחזר עם אוהל גדול המכוסה בסככה, שזו תגן עליהם מפני מזג האוויר הסוער בהר החרמון.
עומר הכניס את האוהל, הניח במושב האחורי של המכונית ונכנס אל הרכב. אליעזר ועומר התחילו את הנסיעה להר החרמון. בדרך הם ראו חיות שונות, עצים רבים, אנשי כפר ולבסוף הגיעו להר החרמון. היו הרבה מאוד אנשים באתר והרבה מאוד שלג. אליעזר אמר “בוא נטפס נעלה על ההר, הרי דינוזאור היה עולה במעלה ההר”. עומר השיב “כן, אני מסכים איתך, בוא נתחיל לטפס”. אליעזר ועומר התחילו לטפס על ההר ושמעו לפתע קול שהגיע מראש ההר. אליעזר אמר “מהר, בוא נלך בעקבות הקול ששמענו”. אליעזר ועומר צעדו בעקבות הקול ששמעו, אך לפתע עומר החליק וכמעט ונפל מצוק. אליעזר הציל אותו ברגע האחרון.
השניים נחו מעט, רחשי הקול הפסיקו. הם החליטו לנצל את ההזדמנות ולנוח בצד הדרך עד שישמעו שוב פעם את הקול. אחרי כחמש עשרה דקות שמעו השניים את הקול שוב. אך הפעם הוא היה חזק יותר וקרוב יותר. הם התחילו לצעוד לעבר הקול, עומר אמר “הקול הולך ומתחזק, אנחנו מתקרבים”. הם רצו במהרה לעבר הקול וסוף כל סוף הגיעו אליו.
אליעזר ועומר התחבאו מאחורי סלע, אך עדיין לא ראו כלום. אליעזר אמר “בוא נציץ מעבר לסלע לפני שיהיה מאוחר מידי”, “כן, אני מסכים איתך” ענה עומר. שניהם התחילו לספור: אחד, שתיים ו…שלוש!!! שניהם הביטו מעבר לסלע וראו דינוזאור עצום בגודלו. הם הביטו בדינוזאור זמן רב והחלו להוציא את הציוד. בדיוק כשהשניים התחילו לחקור, הדינוזאור עף ונעלם בשמיים.
אליעזר ועומר צעקו יחדיו “לאאאאאאאאאאאאאא!!!!” לאחר מספר דקות של אכזבה גדולה עומר אמר “בוא נסתכל על הטוב, לפחות זכינו לראות דינוזאור ולשמוע את הקולות המיוחדים שלו”. אליעזר ענה “אתה לגמרי צודק, זה אחד הימים הטובים בחיי”.
אליעזר ועומר ירדו במורד ההר, הגיעו לרכבם ושבו הביתה מאושרים מההרפתקה של היום שעברו יחדיו. מאז אותו היום, אליעזר ועומר חוקרים דינוזאורים ביחד ויוצאים להרבה הרפתקאות.
