פעם אחת כשהייתי ילד קטן אני, אבא שלי, אמא שלי, ואחיות שלי, רצינו לנסוע לטיול בצפון. בדרך לטיול בצפון עצרנו להתרעננות בתחנת דלק ואכלנו ארוחת בוקר שם. לאחר שאכלנו, שתינו וברכנו על מה שאכלנו, המשכנו בדרך אך לפתע ראינו המון מכוניות שנצמדות אחת לשניה ואז ראינו שנכנסנו לפקק ממש גדול וארוך ובפקק היו הרבה סוגים של מכוניות. כשהצצנו מהחלון ראינו שיש פרה שיושבת באמצע הכביש והיו מסביבה הרבה אנשים שניסו להזיז אותה אבל הם לא הצליחו להזיז אותה מהמקום. אמא אמרה שנתפלל, עצמנו עיניים וכל אחד דיבר עם ה’ במילים שלו בשקט ביקשנו מה’ שהפרה תזוז בעצמה מאמצע הכביש בלי שיזיזו אותה האנשים, כאשר אבא שלי צפצף במכונית הפרה זזה למרות שהרבה מהנהגים צפצפו לפרה כמו שאבא שלי עשה, אבל רק שאבא שלי צפצף הפרה זזה וזה בגלל שאנחנו התפללנו שהפרה תזוז מאמצע הכביש. אנחנו לומדים מכאן שבכל בעיה ובכל מצב ה’ יכול לעזור רק צריך לבקש ולא לשכוח להגיד לו תודה על זה שהוא עוזר לנו ושומע את התפילות שלנו.
מגיש: יקיר נחמן סלמון כיתה ב’ בנים.
