בוקר אחד דורין קמה כדי ללכת לבית הספר דורין חזרה שמחה מאוד מהלימודים ונסעה עם אבא שלה לבית שלהם כדי לאכול ארוחת צהריים , בזמן ארוחת הצהריים אמא של דורין שאלה אותה: “את מתרגשת ?”
“כן” אמרה דורין , אני מאוד מתרגשת, אני מחכה לראות את הבית החדש וגם הוסיפה ואמרה יסמין אמה של דורין להתחיל להכיר ילדים חדשים
“מה ?!” ” אמרה דורין בקול , אבא לא אמר לך ? אמרה יסמין .
לא! ואני לא מתכוונת להתחיל להכיר ילדים חדשים , צעקה יסמין אמא של דורין אבל את חייבת! , את לא תוכלי להישאר באותו בית הספר תמיד .
דורין קמה מן השולחן ורצה לחדרה כשהיא בוכה…
השמש הבקיעה מן החלון דורין קמה והתארגנה מהר כדי ללכת לבית הספר החדש.
בהפסקה דורין ישבה על שולחן העץ בחוץ לבד, פתאום ילדה רצה לכיוון דורין ואמרה: “היי את ילדה חדשה, נכון ? ” כן ענתה דורין בקול מאוכזב, הילדה ישבה ממול דורין ואמרה את יודעת, גם אני הייתי בדיוק כמוך, כי לא רציתי להכיר ילדים חדשים ולהתחיל התחלה חדשה, אבל אני כן הכרתי ילדים חדשים וכן התחלתי התחלה חדשה כיפית ומהנה , בהתחלה זה קשה אבל זה כיף בסך הכול … איך קוראים לך? “דורין” ולך שאלה דורין? לי קוראים אלין רוצה לבוא לשחק איתי ועם החברות שלי?
כן למה לא , דורין שיחקה עם אלין ועוד ארבע חברות.
באמצע השיעור דורין דיברה עם חברותיה, המורה טלי צעקה מי מפריע לי במהלך השיעור?! דורין וחברותיה לא דיברו מאומה, אלין קמה ממקומה ואמרה “זאת אני המורה סליחה..” שיגמר סוף השיעור את לא יוצאת להפסקה אמרה המורה טלי.
הגיע סוף היום , הלכה דורין לעברה של אלין ושאלה אותה בקול רם למה שתעשי דבר כזה ?
אני הייתי צריכה לקום ולהודות באשמה , אל תדאגי אמרה אלין לא רציתי גם ככה לצאת להפסקה היה קר בחוץ …
דורין אמרה בקול חלש תודה ואלין חיבקה את דורין, לאחר מכן הלכה לאכול ארוחת צהריים , אמא של דורין יסמין שאלה את דורין , “דורין היה לך כיף בבית ספר החדש?” , כי אני ואביך מצאנו בית ספר נוסף חדש קרוב לביתנו.
דורין הגיבה בצעקה לא! לא! לא! , היה לי מאוד כיף בבית ספר החדש , הכרתי מלא חברות חדשות וגם הייתה ילדה שקראו לה אלין היא עזרה לי להכיר חברות חדשות.
דורין סיפרה את כל מה שקרה לה בבית ספר הוריה של דורין שמחו נורא, הם אפילו התקשרו לאימה של אלין למסור לה תודה .
מסתבר שהוריה של אלין והוריה של דורין מכירים מן העבר והם הפכו להיות שוב החברים הכי טובים , הם אפילו נסעו בחופשת הקיץ לנופש באילת.
אלין ודורין התחפשו לאותה תחפושת והן עשו המון דברים ביחד.
עברו כמה שבועות הגיע יום הולדתה של דורין, באותו היום אלין הייתה מאוד עצובה כי אבא שלה היה צריך לחזור שוב לצבא, דורין עשתה הכל כדי שהיא תחייך אבל שום דבר לא עזר… דורין מאוד התאכזבה כי זה היום הולדתה והיא תכננה לעשות עם חברתה. אלין באה לבית של דורין היא ישבה על המיטה ביחד איתה , ודורין אמרה: אוף! שום דבר לא עזר ורציתי לעשות מלא דברים איתך.
“מה?!” אמרה אלין מה את לא יודעת? היום זה יום ההולדת שלי, אלין אמרה מה? מה? אני כל כך מצטערת…
דורין אמרה זה בסדר , אלין חיבקה אותה חזק חזק וכך נוצרה לה חברות נפלאה והדוקה, ולבסוף הבינה דורין שזה לא כל כך נורא להתחיל התחלה חדשה.
