בבית קטן בעיר נתניה, גר ילד מתוק בן 6 ושמו רן.
ערב אחד ישב רן בסלון ביתו והתרגש נורא, היה זה ערב מאוד משמעותי עבורו, כיוון שלמחרת בבוקר רן היה צריך לעלות לכיתה א’.
לפני השינה הוא התקלח, אכל, עשה מערכת, הכין לו בגדים יפים, צחצח שניים והלך לישון מוקדם כדי שלא יאחר לבית הספר
יום למחרת רן התעורר צחצח שניים, לבש את הבגדים, אכל ארוחת בוקר, נעל נעליים, לקח את האוכל והמים שלו והלך לבית הספר כשרן הגיע הוא לא ידע איפה הכיתה שלו, הוא שאל מורה אם היא יודעת והיא אמרה לו ללכת ימינה אחר כך ישר ואז הוא יגיע, רן הקשיב לה והלך לפי ההסבר והוא הגיע לכיתה ולא ראה שם שום חבר. בהפסקה רן לא ידע עם מי לשחק הוא שאל ילד אחד והילד לא הסכים לשחק איתו. בסיום ההפסקה רן היה עצוב אבל לא היתה לו ברירה כשנגמר בית הספר אמא של רן אספה אותו ורן סיפר לה שלא היו לו חברים ושלא בא לו ללכת יותר לבית הספר. אמא של רן העבירה אותו לבית ספר עם חברים שלו מהגן ושם רן נהנה.
