שלום, הסיפור שלנו מספר על עמליה .
עמליה, ילדה עם שיער זהוב וחלק, עיניים ביישניות ומתוקות אנשים לא שמעו אותה מדברת הרבה )היא הייתה מאוד סגורה( עמוק עמוק בתוך הלב שלה התנגנו מלא מנגינות, שירים וצלילים,
שאף אחד לא שמע מעולם, עמליה נורא פחדה להוציא אותם החוצה. היא פחדה, שיאמרו עליה דברים מאחורי הגב, שלא יאהבו אותה. היא החליטה לשמור אותם עמוק, עמוק בפנים.
היא סיימה את בית הספר היסודי ועברה לתיכון.
כשעלתה לתיכון עמליה הכירה חברה חדשה ושמה היה גלי גלי והיא נהיו חברות מאוד טובות.
עמליה הרגישה, שגלי מוציאה ממנה צדדים שהיא בכלל לא הכירה בעצמה.
היא נהיתה פחות ביישנית, מדברת קצת יותר, עמליה הרגישה שלאט לאט היא יותר נפתחת, לאט לאט התחילה לזמזם בקול (מאוד שקט) את המנגינות שהיו כלואות בתוכה שנים.
יום אחד, כשעמליה זמזמה לעצמה, גלי שמעה והייתה המומה, בחיים היא לא שמעה
את עמליה שרה ועוד כ״כ יפה, גלי אמרה לעמליה את שרה כ״כ יפה איך זה פעם ראשונה שאני שומעת אותך? עמליה נבהלה וישר הפסיקה לשיר!
למה הפסקת לשיר שאלה גלי?
עמליה שתקה לרגע ארוך, ניסתה לדבר ולא הצליחה, המילים לא יצאו לה מהפה
היא נורא התביישה היא לא ידעה מה היא מרגישה, מצד אחד היא מאוד פחדה שגלי תצחק
עליה, אבל מצד שני נימאס לה סתם לזמזם בלי שאף אחד שומע.
בסוף אגרה אומץ וענתה לגלי: אני נורא אוהבת לשיר, אבל אף פעם אין לי את האומץ, אז אני לא שרה הרבה ואם אני כן שרה, זה מאוד בשקט.
גלי הציעה שהן ילכו ביחד לשדות ועמליה תעשה לה הופעה קטנה,
עמליה חשבה כמה דקות ואז אמרה, שהיא מסכימה אבל שגלי לא תביא
לשם אף אחד בשום פנים ואופן. גלי הסכימה והן קבעו להיפגש בשדות, יום למחרת בשעה ארבע וחצי בצהריים.
בבוקר של יום המחרת עמליה התארגנה והלכה ללימודים.
כשחזרה מבית הספר, היא אכלה ארוחת צהרים ונכנסה לחדר, היא פתאום התחרטה ולא
רצתה ללכת.
כמה דקות לאחר מכן היא שומעת דפיקות בדלת חדרה,
היא ניגשת לפתוח ואמה נכנסה לחדר ושאלה את עמליה הכול בסדר מתוקה שלי?
למה את בתוך החדר לבד? עמליה סיפרה לאמה את הסיפור,
אמה הבינה ואמרה , שבעיניה היא צריכה ללכת ולהעיז להשמיע את הקול
שלה, עמליה חשבה קצת ולבסוף הסכימה.
בשעה ארבע עמליה התלבשה יפה, התארגנה והחליטה איזה שיר היא תשיר, היא ביקשה מאמא שלה שתקפיץ אותה לשדות,
גלי ועמליה נפגשו בשדות ועמליה בלי לחשוב פעמיים התחילה לשיר ולשיר ולשיר תוך כדי,
המציאה את המילים אך זה היה נשמע שיר שהתאמנה עליו שעות
גלי הצטרפה לשירה כמו אחת שמכירה את כל המילים, זה היה נישמע שיש בניהן טלפתיה. כמה ימים אחרי נגמרה השנה ובמסיבת סוף השנה עמליה החליטה שהיא רוצה לשיר )מול כל בית הספר( אגרה אומץ ועלתה לבמה והרגישה שהיא ניצחה את הפחד.
