פעם אחת היה ילד שקוראים לו דן. דן היה בן 15. הוא אהב לאכול במיטה שלו, אבל אמא שלו לא רצתה שהוא יאכל בחדר שלו. בוקר אחד הוא אכל במיטה שלו עוד פעם, ואז הוא הלך לבית הספר. באותו יום אמא ואבא שלו הלכו סנובורדינג בזמן שהילדים היו בבית הספר. דן רצה ללכת סנובורדינג והוא לא ידע שאמא ואבא שלו גם הלכו. באמצע יום הלימודים דן לקח את אחותו הקטנה הבת 12, אמיליה, והם נסעו לסנובורדינג ברכבת. שם להפתעת כולם, הם פגשו את אמא ואבא. הם אמרו לדן ואמיליה, “למה אתם פה?” דן אמר להם שהוא רצה לעשות סנובורדינג עם אחותו, והם אמרו בסדר.
כולם שיחקו ביחד בשלג ואז דן ואחותו רצו לטייל בשביל בלי ההורים. הם חשבו שזה פשוט יקח אותם חזרה לאיפה שהם היו מקודם אבל אז הם הלכו לאיבוד. הם לא ידעו איפה הם ואיך לחזור להורים שלהם. אז הם התחילו ללכת בלי הסנובורדים והם הלכו והלכו והלכו. הרגל של דן נכנסה לזרם מים קטן והנעל שלו התרטבה והתחילה לקפוא מקור. הוא לא יכל להמשיך ללכת והוא אמר לאחותו להמשיך לכיוון אחד ולמצוא מישהו שיעזור להם.
אמיליה המשיכה ללכת והיא מצאה את אמא שלהם והיא אמרה לה מה קרה.
אמא שלהם אמרה למשטרה מה קרה. אחרי שעות של חיפוש ללא הצלחה, חלק רצו להמשיך לחפש אותו אבל באותו יום זה היה היום האחרון של חנוכה וכל האנשים רצו לחזור הביתה למשפחות שלהם. הם לא ידעו אם כדאי להם ללכת לחפש אותו עוד או אם לחכות עד הבוקר.
באותו זמן שכל זה קרה דן היה קפוא והוא הרגיש שהוא לאט לאט הולך למות. אז דן נזכר בתפילות שהוא למד בר מצווה . הוא לא היה ילד דתי אבל גם עדיין התפלל להשם והוא אמר להשם את כל המילים שהוא זכר מהבר מצווה שלו. אז הוא אמר סליחה שהוא כל הזמן אכל במיטה שלו והוא אמר עוד מלא דברים, אבל ברגע שהוא אמר את זה ציפור גדולה עפה מעליו וזרקה עליו את השמיכה מהמיטה שלו. על השמיכה שלו עדיין היה אוכל שנשפך על השמיכה לפני שכל זה קרה. אז לדן היה אוכל לאכול וגם היתה לו שמיכה כדי שלא יהיה לו כל כך קר. אבל זה היה כל כך קר בחוץ שהשמיכה לא באמת חיממה אותו טוב. הוא כל כך רצה שיבואו להציל אותו והוא אמר להשם שאם הוא יציל אותו אז הוא מבטיח שכאשר הוא יהיה גדול הוא יהיה דתי. באותו רגע המשטרה ועוד מלא אנשים הגיעו להציל אותו. הוא היה כל כך קר שהוא לא באמת זכר כלום. הוא שמע קולות וידע שזה הם ושהם באו להציל אותו. אחרי שהרופאים בדקו שדן בסדר הוא שמח לחזור הביתה.
כשדן ומשפחתו הגיעו הביתה אמא שלו הביאה לו את השמיכה שלו ושוקו חם. אמא אמרה לדן שהרופאים אמרו לה שאם הם היו משאירים אותו שמה רק לעוד שעה הוא היה נפתר.
כשדן גדל והתחתן הוא היה דתי כמו שהוא הסכים עם השם. היו לו 2 ילדים ובסוף כולם למדו תורה כל יום.
