הַנָּמֵר וְהַצְּבִי מֵאֵת נֹעַם אַרְגּוֹב
פַּעַם אַחַת בְּלַיְלָה חָשׁוּךְ בַּגּ’וּנְגֵּ’ל הַנָּמֵר יָשָׁן.
“שֶׁקֶט הַנָּמֵר עֲדַיִן יָשָׁן” הַצְּבִי אָמַר.
“בּוֹא נִבְרַח” אָמַר הַצְּבִי וְרָץ.
הַנָּמֵר הִתְעוֹרֵר וְרָץ לִטְרֹף.
הַצְּבִי רָץ וְהַנָּמֵר רָץ אַחֲרָיו.
הַצְּבִי רָץ עַד אֲשֶׁר הִגִּיעַ לִמְעָרָה חֲשׁוּכָה עִם עֲטַלֵּפִים וְהַנָּמֵר נֶעֱלַם.
הַצְּבִי נִכְנַס לִמְעָרָה וְרָאָה נָהָר.
הַצְּבִי קָפַץ לְתוֹךְ הַנַּחַל וְהַמַּיִם סָחֲפוּ אֶת הַצְּבִי.
פִּתְאוֹם הַצְּבִי רָאָה לוּטְרָה. הַצְּבִי שָׁאַל “אִם אַתְּ יְכוֹלָה לַעֲזֹר לִי?”
הַלּוּטְרָה קָרְאָה לְכָל הַלּוּטְרוֹת וְהֵם הֶעֱמִיסוּ אֶת הַצְּבִי וְהוֹצִיאוּ אוֹתוֹ מֵהַמְּעָרָה.
וְהַצְּבִי רָץ.
נֹעַם אַרְגּוֹב, כִּתָּה ב3
