העלייה לארץ הקודש
אמי ומשפחתה עלו לישראל בשנת 1995 .
הם רצו המון שנים לעלות ולא הצליחו אבל סבתא שלה ודודים שלה ברחו לארץ ישראל לפני המון
שנים ונתפסו והיו בכלא כמה שנים ולא ידעו מה איתם אם הם חיים או מתים ולאחר מכן התגלה
להם מה איתם . הם היו בכלא שנמצא מתחת לאדמה שם הסתירו אותם והיו מקבלים אוכל פעם
בכמה ימים ואת הצרכים שלהם עושים באותו חדר קטן מאוד שהיו שוהים בו
את הילדים שלהם זרקו והמשפחה שמצאה טיפלו בהם במהלך כל הזמן שההורים היו בכלא
האנשים שהיו בכלא לא זכו המהלך כל זמן שהותם בכלא לראות אור שמש וזה היה המון שנים ,
ולאחר 10 שנים שישבו בכלא, המשפחה הפעילו קשרים הפכו עולמות בכדי שישחררו אותם.
סבא רבה של אמא שלי היה ראש קהילה של כול היהודים בסוריה ,כל פעם שמשפחה ברחה לארץ
זה היה קורה בערבי שבת או בערבי חג היו מכינים שולחן מבשלים אוכל וברגע שהרחובות שקטים
ואין אנשים היו יוצאים אם משהוא שהיה מבריח אותם לארץ ישראל והיו משלמים לו המון כסף
.
ברגע שהממשלה ידעה על הבריחה היו לוקחים את סבא רבה של אמא שלי והוא היה עובר סידרה
של עינויים במשך כמה ימים טובים לפעמים אפילו במהלך שבועיים או יותר ואז היו זורקים אותו
ברחוב ליד הבית שהוא פצוע בצורה מאוד קשה בכול הגוף , ידים רגלים שיער עור ציפורנים היה
לוקח לו תקופה ארוכה שיחלים ואפילו לא יכלו לקבל עזרא מרופא וסבתא של אמא למדה לטפל
בו דרך תרופות סבתא וזה היה חוזר על עצמו כל הזמן.
זמן ההחלמה היה ארוך
וגם אוכל כשר לא הי שם תמיד עשו דברים בעצמם , כמו הכנת רסק עגבניות שהכינו לבד לחמים
היו אופים לבד ,שתיה היו מכינים מיצים טבעיים ,השוחט היה שוחט פעם בחודש וככה היה להם
בשר כשר, גבינות הכינו לבד
בסופו של דבר גם סבא רבה ברח לארץ הקודש ואחרי שהגיע ודרך באדמת הקודש נפטר.
שאמי וכל משפחתה שנשארו בסוריה החליטו לעלות לארץ הם פשוט אמרו לממשלה שהם רוצים
לנסוע לטיול בטורקיה לתקופה של חודש ואז הם נתנו לחלק מהמשפחה לנסוע ולא נתנו לטוס
אלא לנסוע באוטובוס אז המשפחה התחלקה לשתיים
החלק הראשון עלה לטורקיה נשאר שם במהלך חודש לבנתים קרובים משפחה שהיו בישראל
הכינו להם את כל הניירת כדי שיוכלו להתקבל בארץ בקלות , ולבנתים מי שנשאר בסוריה עלה
לטורקיה וככה עד שכולם הגיעו לארץ ישראל.
כול הרכוש שלהם נשאר שם כולל הבתים שלא נמכרו הדבר היחיד שהעלו איתם זה היה הספרי
תורה שהיו בבית הכנסת .
העזיבה הייתה מאוד קשה בגלל שכול הזכרונות שלהם נשארו שם אפילו בני משפחה שנפטרו שם
הגופות נשארו והכאב הוא רב ,דבר הכי חשוב היה להם להגיע לארץ ישראל.
כיום כל הבתים והמבנים ששיכים למשפחתי נמסרו לממשלה הבית כנסת עדין עומד ריק
ההתאקלמות הייתה מאוד קשה בארץ כי לא כולם ידעו לדבר ולקרוא ולכתוב לא היה להם בתים
ולא מקומות עבודה וזה הקשה יותר על עליתם ארצה .
שם המגיש: נהוראי חגג
כיתה : ג1 הרב יוסי יפרח
בית ספר נועם נתניה
