הספינה השבורה
יום אחד אני והמשפחה שלי הלכנו לטיול בספינה.
עלינו על הספינה שטנו ושטנו עד הגענו ללב הים.
היה כיף נורא, אני ואחי שיחקנו בתופסת.
עד שפתאום שמענו בום ענק. נורא נבהלתי אבא בדק מה זה אבא אמר” זה ליוויתן ענק!!!!” כעבור 10 דקות, כמעט טבענו זה היה מפחיד נורא!!! התקווה היחידה שלנו להישאר בחיים הייתה שמישהו יבוא ויציל אותנו. כעבור זמן רב באה ספינת דייגים והם אמרו לנו” אתם צריכים עזרה? אתם תכף טובעים למוות ” מיד ענינו ” כן כן!!!!” והם מיד רצו לספינת הדייגים.
עלינו על הספינה והסתכלנו . כעבור 4 דקות ראינו דולפינים, הם היו כל כך חמודים והסתכלנו על הדולפינים ונרדמנו על המעקה.
אמא העירה אותנו כשהגיע כבר ערב ועוד מעט הגענו למלון. ולאחר זמן הגענו ליבשה. נסענו במונית, נסענו ונסענו עד שהגענו למלון, וזאת הייתה הפתעה כי לא ידענו…
התרגשנו מאוד!!! הרי זו הפעם הראשונה שאנו מתארחים בבית מלון!!! נכנסנו למלון עד שהגענו לחדר שינה שלנו. המספר שלנו היה 135 וההורים אמרו לנו לצחצח שיניים בשביל לנקות את כל מה שאכלנו בספינה. אמא ואבא אמרו לנו לילה טוב והלכו לישון.
כעבור חצי שעה אחי קפץ עלי ואמר בשקט: “קומי בואי נחקור את המלון הזה.” קמתי וביחד הלכנו במסדרונות המלון ואז ראינו חדר ענק מאוד! פתאום ראיתי שלט וקראתי מה שכתוב בו: ”נא לא להיכנס בשעות הלילה” אמרתי לאחי: “תסתכל על השלט הזה , בוא נצא מפה ! המקום הזה מפחיד ממש !! פחדתי שמישהו יתפוס אותנו שם… בינתיים ההורים ראו שאנחנו לא במיטה.
הם כמובן פחדו מאוד ודאגו לנו. הם חיפשו במלון ואז הגיעו לחדר אוכל וראו שהדלת פתוחה לרווחה כאילו אין שם דלת. הם נכנסו לחדר אוכל, היה חושך מוחלט ואז ראו משהו זז הם קראו בקול: “שקד!! רועי!! אנחנו פה! מיד כששמענו קול מוכר רצנו אליהם וחיבקנו אותם. אחר כך חזרנו לחדר ואחי ואני נרדמנו. למדתי לקח לא ללכת למקומות שאני לא מכירה.
הבוקר עלה ואז אמא העירה אותי בשביל ללכת לחדר אוכל. התארגנתי ויצאתי לאכול, היה שם אוכל טעים מאוד והיה שם גם מוס שוקולד לקינוח שבעתי ובירכתי ואז אמא שאלה: “מירוצה לבא לשחות בבריכה?” קפצתי משמחה כששמעתי שיש בריכה !! רצתי מיד להחליף לבגד ים ואז אמא כיוונה אותי לבריכה, כשהגענו, היה שם שומר שהיה צריך להביא לו צמיד בשביל להיכנס ברשות ההורים. אמא קנתה לי צמיד ונכנסתי לבריכה, המים היו עמוקים מאוד וכמעט טבעתי
ואמא נחלצה לעזור לי למרות שאין לה בגד ים אבל היא, כמו תמיד עושה הכול בשביל להציל אותי… ברוך ה’ ניצלתי ממוות בטביעה! איזה נס!!!! הכל בזכות אמא שלי היקרה כל כך!!
אך ההרפתקה לא הסתיימה…
חזרנו לבית המלון התארגנו והזמנו מונית שתיקח אותנו לספינה בחזרה
כשהפלגנו שוב בים חגו סביבנו דולפינים רבים שניסו לשחק איתנו, זה היה נראה ממש יפה אך זה היה גם מסוכן כי הספינה שלנו פתאום הסתובבה וכמעט התהפכה! ואפילו ראינו מרחוק כריש מסוכן שמתקרב!!! איזה מזל היה לנו! כל המשפחה שלנו כולל אני ואחי ניצלנו מהכריש הרעב!
הדולפינים המשיכו לשחק איתנו והקיפו את כל המשפחה שלי בעיגול וכך הם לוו אותנו עד הבית שלנו.
כשירדנו, נופפנו לשלום אמרנו לדולפינים: ” תודה רבה לכם ידידי אמת הייתם חברים טובים ונאמנים! שלום ונתראה בפעם הבאה!
