היה הייתה פעם נסיכה שקראו לה שירה. הנסיכה גרה במגדל מפני שהיא הייתה תקועה שם. דרקון נעל אותה שם לפני שנים רבות, ושם היא תישאר עד שאביר אמיץ יבוא להציל אותה. למרבה הצער, זה לא היה אביר שבא לחלץ אותה, אלא יצור. הנסיכה ציפתה לאביר ולא ליצור מבחיל. היא הייתה מבולבלת, אך העיקר שהיא הייתה חופשייה.
ביער, הנסיכה והיצור פגשו בחמור מדבר. הוא רצה להישאר איתם והוא אף פעם לא הפסיק לדבר! הם ראו על הרצפה מכתב שנכתב על ידי נסיך. במכתב היה כתוב ” הטירה שלי רחוקה מאוד!”. הנסיכה רצתה ללכת לטירה, כי היא הייתה עצובה. היא לא רצתה להינצל על ידי יצור, היא לא רצתה להיות ביער עם היצור ועם החמור המדבר! אז בבוקר המחרת, שלושת החברים הלכו לטירה. אך, החמור והיצור לא דיברו יותר. שירה הבינה שמשהו לא בסדר! היא ידעה שהם כועסים, כי היא לא רצתה להיות איתם, אבל היא חלמה להינצל על ידי נסיך מדהים. החמור והיצור פשוט קינאו.
כשהם הגיעו לטירתו של הנסיך, הנסיכה התאהבה בנסיך! הוא היה מקסים וכיפי. כמובן, שהנסיך התאהב בה גם.
אבל היצור קינא, אז הוא אמר לחמור לרגל אחרי הזוג הצעיר דרך החלון. כשהחמור אמר שהנסיך ביקש משירה להתחתן איתו, היצור נכנס לטירה כדי למנוע את החתונה. הנסיכה כעסה מאוד ואמרה ליצור: “עכשיו אתה יכול לדבר!”. היצור הסביר לה שהוא מאוהב בה והוא לא רוצה שהיא תתחתן עם מישהו אחר. הוא אמר שהוא לא סיפר לה לפני , כי החמור לא הפסיק לדבר. היצור ביקש ממנה לסלוח לו. הנסיכה התרגשה ואמרה שהיא סולחת. היא הבינה שהיצור מאוד נחמד והיא התחילה להתאהב בו. היא אמרה לנסיך שהיא לא רוצה להתחתן איתו יותר.
הנסיכה והיצור הלכו לראות את החמור. שירה דיברה גם איתו וכל החברים היו שמחים.
שלושתם החליטו ללכת ולראות את ההורים של שירה כדי להודיע להם על החתונה. אבא של שירה, הרולד, לא רצה שביתו תתחתן עם יצור, אך שירה התעקשה. היא אמרה לו שגם היא בהתחלה חשבה שהיצור נורא, אבל לבסוף היא הבינה שהכי חשוב זאת הפנימיות ולא החיצוניות. היא הסבירה לאבא שלה שהיצור הוא מקסים והיא רוצה להיות אישתו. הרולד רצה שביתו תהיה מאושרת ולבסוף הוא הסכים.
החתונה של הנסיכה והיצור קרתה והם חיים באושר ועושר.
