הנס של משפחת ברון

במשפחה שלי יש שש נפשות: אבא, אמא, אני, חיים, ינון ושירלי, אני הבן הבכור במשפחה. לפני שאספר לכם את הסיפור, אני אספר לכם עלי. קוראים לי דן ישראל ברון ואני גר בקריית שמונה, אני לומד בכיתה ד’ בבית הספר בעיר עם אחי חיים שלומד בכיתה ב’. בבית שלנו חיים וינון ישנים בחדר אחד ואני ישן בחדר אחר יחד עם שירלי אחותי הקטנה. הסיפור שלי התרחש לפני שלושה שבועות, ביום שלישי בבוקר לפני בית ספר נכנסתי לחדר של חיים וינון כדי להתלבש, חיפשתי חולצה עם סמל ולפתע שמעתי קול מוזר- “מו-הא-הא”, יצאתי מהחדר בריצה ובהלה ואמרתי לאמא ששמעתי קול מוזר שלא שמעתי בחיי. חיים שמע חלק מהמשפט ואמר לינון שאני שמעתי קול מוזר ושזה מכשפה שרוצה לכשף אותנו ינון פחד גם מהמכשפה וגם שהיא תיקח לו את הבגדים והמיטה, חיים אמר “נו ינון סתם עבדתי אליך” וצחק, אמא נכנסה איתי לחדר ואמרה שלא קרה כלום אך לפתע שוב שמתי את הקול “מו-אה-אה”. “שמעת את זה?” אמרתי לה, “כן”  אמרה אמא “זה רציני  מאוד וכדאי לשמוע מה אבא אומר”. שאלתי את אמא בלחש אם היום אני הולך לבית הספר? “נראה לי שלא” אמרה אמא, “טוב” עניתי, “אל תדאג” אמא אמרה “נביא לך משהו שיפייס אותך” וקראה לאבא שיבוא, אבא בדק אמר שזה סתם משהו. “לא” אמרה אמא “לך תבדוק בעצמך” “בסדר” אמר אבא והלך לבדוק. אבא גם שמע את הקול המוזר “נו” אמרה אמא “שמעת או שלא שמעת?” “שמעתי” אבא אמר “אז מה נעשה?” שאלה אמא בדאגה “אולי נזמין משטרה שתבדוק את החדר” הציע אבא, “מצוין” אמרנו אמא ואני אמרנו פה אחד. אבא התקשר למשטרה ופתאום שירלי התחילה לבכות, הרמתי אותה ואז שמענו את אמא צועקת “שמעתי שמעתי!!” אמא נבהלה מאוד “פשוט.. פשוט נכנס לממד”. שירלי ואני נכנסו ראשונים ואחרינו נכנסו אבא, אמא, חיים וינון וסגרנו את הדלת במהירות. אמא אמרה לאבא “תתקשר למשטרה ותגיד להם ששמענו קול מוזר ושנכנסנו לממד ותגיד להם שיסרקו את הבית”. אבא התקשר ואמר את הדברים של אמא, והוסיף “תכנסו לבית בלי לדפוק. שוטר אחד יבוא אלינו לממד והשאר ילכו לחדר השני בצד שמאל כי שם שמענו את הקולות”. חיכינו בערך שתי דקות עד שהשוטרים הגיעו. הם אמרו “הגענו” ואז אחד נכנס לתוך הממד. “אנחנו שמחים שבאתם מהר” אמר אבא. “כן” אמר השוטר “עכשיו תספרו לי מה קרה”. התחיל ינון לספר וחיים קטע אותו באמצע המילה ואמר “ינון, תן לדן לספר זה הסיפור שלו”. “בסדר” אמר ינון. ואז אני התחלתי לספר. סיפרתי לו הכל מהתחלה ועד הסוף ופתאום שלום השוטר שומע במכשיר הקשר “שלום, בוא מיד לחדר השני מצד שמאל! מצאנו את החשוד”. “אני צריך ללכת, עוד מעט אני אחזור” שלום השוטר הלך. שוטר אחר נכנס לתוך הממד ואמר לנו “אתם יכולים לצאת, עשיתם עבודה יפה, זה היה חוטף ילדים, כל הכבוד”. כשנגמר האירוע העניקו לי תעודה ואמרו לי “דן אתה אלוף!” כל הכבוד אמרו אבא, אמא, ינון וחיים. מסתבר שמצאתי גנב שחיפשו הרבה זמן. הרגשתי גיבור ושעשיתי עבודה טובה, אולי בעתיד ארצה להיות חוקר ולגלות עוד מקרים. כמו שקרה לי ואולי גם שוטר.