לפני שנים רבות בארמון מפואר חיה משפחת מלוכה.
בארמון המפואר והגדול גרו המלך והמלכה, הילדים שלהם והמשרתים, בנוסף גרו בארמון שלושה כלבים, שני סוסים וארבעה ארנבים.למלך ולמלכה הייתה בת: הנסיכה פליסיטי. פליסיטי הייתה ילדה נהדרת ! אהבה לעזור, לכבד את הוריה ולעשות המון מצוות. לקראת יום הולדתה שמתקרב, רצתה פליסיטי להפתיע את משפחתה האהובה ולקנות לכל אחד מבני המשפחה מתנת יום הולדת.
בבוקר יום הולדתה, התעוררה פליסיטי שמחה ונרגשת. צחצחה את שיניה, סירקה את שיערה, לבשה את שמלתה הלבנה, לקחה את התיק שלה ויצאה אל הדרך לחנות המתנות האהובה עליה. פליסיטי צעדה בשביל הרגיל הקרוב לביתה כפי שעושה תמיד כשהולכת לחנות המתנות. פתאום פליסיטי נעלמה ! לאן היא נעלמה ? פליסיטי המסכנה נפלה לתוך בור עמוק. בור שהיה באמצע הדרך. פליסיטי המסכנה לא שמה לב ופשוט נפלה לתוך הבור. פליסיטי המבוהלת צעקה בקול גדול: ” אוי ואבוי ! מה אעשה ? איך אצא מכאן? מי יציל אותי? מי ישמע אותי? איך ימצאו אותי ? היום זה יום ההולדת שלי ובטח המשפחה שלי תדאג לי “.
עברה שעה ואף אחד לא הגיע, עברו שעתיים, שלוש ואף אחד לא בא. פליסיטי כבר הייתה עייפה, רעבה ומותשת. נשכבה על הרצפה וקיוותה שימצאו אותה. בינתיים בבית המלוכה, התחילו המשרתים לארגן את הארמון לקראת חגיגת יום הולדתה של פליסיטי. הגיע הערב והאורחים והחברים החלו להגיע, אך מי לא נמצאת? הנסיכה פליסיטי. פתאום כולם החלו לשים לב בחסרונה של פליסיטי ושאלו אחד את השני אם מישהו ראה אותה או שמע ממנה. כל בני הבית החלו לחפשה אותה ולקרוא בשמה : ” פליסיטי פליסיטי “והנסיכה לא ענתה.הוריה של פליסיטי שלחו את המשרתים לחפש את פליסיטי בחצר ובחדרי הארמון אך פליסיטי איננה.
אמא של פליסיטי הבינה שמשהו נורא קרה לפליסיטי והחליטה לצאת לחפש אותה. היא ביקשה מכל האורחים והחברים לבוא לעזור בחיפושים אחר פליסיטי. הם הצטיידו בפנסים ויצאו אל הדרך. לאחר כמה דקות של חיפושים אמא של פליסיטי ראתה בשביל שליד הבית עקבות נעליים קטנות והחלה ללכת אחרי העקבות. פתאום ראתה בור גדול והציצה לתוכו ונדהמה לגלות שבתוך הבור נמצאת פליסיטי הקטנה. מיד קראה לכולם שיבואו לעזור בלחלץ את פליסיטי מין הבור. אמא של פליסיטי צעקה לעברה של ביתה : “פליסיטי פליסיטי את שומעת אותי ? אנחנו כאן ! באנו לעזור לך, אל תדאגי מתוקה שלי אנחנו נחלץ אותך מין הבור והכל יהיה בסדר בתי היקרה “.
פליסיטי הנרגשת קמה במהרה כששמעה את הקול של אמא שלה וצעקה לעברה : ” אמא אמא כמה טוב שבאת ושמצאת אותי, נפלתי לתוך בור עמוק וחשבתי שלעולם לא תמצאו אותי. אני כל כך עייפה ורעבה “. אביה של פליסיטי שלח חבל ארוך אל תוך הבור, לעברה של פליסיטי וכולם החלו למשוך בחבל בחוזקה עד שפליסיטי יצאה מהבור.
כולם שמחו והתרגשו וחיבקו אותה, אך פליסיטי הייתה עצובה מכיוון שחשבה שלא יחגגו לה את יום ההולדת שלה. כשהגיעו לארמון המפואר חיכתה לפליסיטי הפתעה נעימה. כל הבית כבר היה מוכן ומאורגן לחגיגות יום ההולדת. פליסיטי שמחה והתרגשה כל כך והודתה לכולם על כל מה שעשו בשבילה.
החגיגות נמשכו עד שעה מאוחרת. הם רקדו, שתו, אכלו ונהנו מאוד.
הגיע הלילה, כולם חזרו לבתיהם והנסיכה פליסיטי הקטנה נכנסה להתקלח ועלתה למיטתה לישון. היא הייתה כל כך עייפה מהיום הזה ומכל מה שעברה ונרדמה במהרה.
לאחר שחלפו מספר שעות, הגיעה שעת בוקר , השמש זרחה , הציפורים צייצו ופליסיטי התעוררה. קמה ממיטתה ומיד רצה לאמא שלה וחיבקה אותה כל כך חזק. אמא שלה שאלה אותה : “מה קרה מתוקה”? ופליסיטי אמרה לה שהיא נזכרה בבור העמוק שנפלה לתוכו אתמול. ואמא שלה אמרה: “איזה בור? על מה את מדברת? נראה לי שחלמת חלום רע מתוקה שלי” .
