הנסיך
הלל ב3
פעם אחת היה נסיך פצפון שגר בארמון ושמו היה הנסיך צאריד. כל יום הנסיך
צאריד היה משחק בגינה שלו עם החברים שלו, והוא מאד אהב לשחק איתם.
ולא היו לו הרבה חברים כי הוא היה פצפון, ורק כי הוא היה נסיך היו לו כמה
חברים. הוא אהב לשבת מתחת לעץ התפוחים עם החברים שלו ולאכול תפוחים
ולפעמים תמרים.
יום אחד הנסיך צאריד נסע עם משפחתו לחוף ים. בחוף הוא בנה ארמון חול
מאד גדול. הארמון היה כל כך גדול שהוא יכל להיכנס אליו. פתאום גל גדול בא
והרס את הארמון של צאריד. צאריד בלע המון מים כשהארמון נפל. צאריד היה
עצוב מאד ואפילו בכה. הוריו שאלו אותו מה קרה ולמה הוא היה עצוב, ואז
צאריד ענה להם ואמר שהוא עצוב כי הארמון שלו נהרס. אמרו הוריו: “בואו
נבנה ארמון חדש”. צאריד אהב את הרעיון הזה. הם הלכו לעשות את זה.
הפעם הם היו חכמים ובנו במקום שהים לא מגיע אליו. זה לא היה כמו הארמון
שצאריד בנה לפני כן אבל זה היה גם טוב.
יום אחד הוא הלך לבית הספר וכולם בדרך צחקו עליו בגלל שהוא היה קטנצ’יק.
הוא נעלב ואמר להוריו. אם תסתכלו בתחילת הסיפור תראו שאמא ואבא שלו
היו מלכים והיה להם המון כח. הילדים שצחקו עליו קבלו עונש. מאז היום הזה
הוא בנה הרבה ארמונות וגם היו לו יותר חברים וילדים לא צחקו עליו והוא גר
בארמון שלו וכל מה שהוא רצה הוא יכל לקבל.
סוף!
