הנסיך הכחול
מאת: יובל וייס – כיתה ה’3
ספרן: “היה הייתה ארץ קסומה ויפה. ארץ כל כך יפה שמי שכן הגיע אליה לא יכול היה לתאר את יופייה במילים! אבל לא קוראים לסיפור שלנו “הארץ היפה ביותר שתיראה”, אז יאללה בואו נתחיל את הסיפור! לא סיפרתי לכם איך קוראים לארץ הקסומה והיפה כל כך ש…”
ילד: “למה אתה מתחיל עם זה? אני יודע את כל זה. תמשיך.”
ספרן: “צודק, אבל קוראים לארץ “ממלכת הצבעים” ושם מלך המלך קלונימוס ובנו שחר, או בשם היותר מוכר שלו הנסיך הכחול בגלל העור הכחול והיפה שלו. חלק מהאנשים אומרים שהעור שלו עד כדי כך יפה, שהוא היה יותר יפה מכל יופייה של ממלכת הצבעים! אלה היו 200,000 אנשים, כן?”
ילד: “מה!!!???”
ספרן: “זה לא משנה, אבל הנסיך לא חשב שהעור שלו היה כל כך יפה. הוא רצה עור רגיל. הוא רצה להיות כמו כולם. טוב, חוץ מזה שהוא נסיך. אז הוא ביקש מאביו כל יום אם יוכל ללכת לקוסם הממלכה וכל פעם אביו אמר: ‘לא! אתה יפה איך שאתה, וזה לא משנה מהו צבע העור שלך.’ או ‘אתה כבר יודע מה אני הולך להגיד, אז די עם זה!’ ועוד משפטים בסגנון הזה.
אבל יום אחד הנסיך אמר: ‘זהו, נימאס לי, אני הולך לקוסם!!!’
יום אחד, הוא הלך לקוסם, שבמקרה שוכן בצד השני של הממלכה. כעבור שבוע ימים הוא הגיע והוא סיפר לו את הבעיה והקוסם אמר לו: ‘אני לא מבטיח שזה יעבוד, אתה צריך להביא את החומרים הבאים: קשקש של דרקון, שן של צ’ופקברה וציפורן של טרול. כל השאר יש לי. הלילה תישן פה, יש לי כמה חדרים פנויים אני אקח אותך לחדר, ומחר תצא לדרכך. אה, אתה תצטרך את הנרתיק הזה, שים בו את כל מה שהשגת.’
“יום למחרת הוא יצא עם סוסו הג’ינג’י הוריקן. כעבור כמה שעות מצא את עצמו באמצע יער שקט ומפחיד. הוא עצר וירד מהוריקן, הקשיב לדממה המוחלטת והחליט להסתובב. פתאום שמע צעדים כבדים, הוא היה עייף וקצת פחד אבל הזכיר לעצמו את משמעותה של ההרפתקה שלו. הוא ראה קרב בין דרקון ענק לטרול מפלצתי. שאגה מצד אחד, הנפת גרזן מצד שני. הנסיך לא ידע איך יצליח להשיג את מה שהיה צריך.
פתאום צץ במוחו רעיון. הוא התחיל לטפס על זנבו של הדרקון. כעבור דקה או שתיים הגיע לראשו ותלש לדרקון קשקש. כשהדרקון בא לירוק אש על הטרול, הנסיך קפץ על כתפו הענקית של הטרול שלמזלו עצר את פרץ האש עם הגרזן העצום שלו. הנסיך התחיל לרדת מהטרול, כשירד התחיל לרוץ לצד השני של הרגל היחפה והמלוכלכת של הטרול, הוא נתן מכה חזקה לציפורן, דחף את הציפורן והקשקש לנרתיק ורץ לכיוון הוריקן.
הנסיך כבר ראה את קצה ארמון הקוסם מבצבץ מעבר לגבעה עם אור השמש השוקעת. פתאום ראה דמות שפופה באופק שהייתה דומה לקוף. בהתחלה לא הבין מה היה היצור, ואז ראה את ניביו הבולטים והבין שזו היתה צ’ופקברה. הוריקן התחיל להגביר מהירות, הנסיך שלף את חרבו וכיוון אותה לפניו של צ’ופקברה וחתך לה את השן והיא ברחה ליער. הוא שם את השן בנרתיק ואחרי כחצי שעה הגיע לארמונו של הקוסם. הנסיך נתן לו את החומרים והקוסם הכין את השיקוי ואת הסוף, רק אתם/ן תוכלו לדמיין. והמשך יבוא בשנה הבאה…
