לפני כמה ימים הקבוצה שלי השתתפה בגמר תחרות כדורגל בין בתי ספר בעיר באר שבע . אנחנו קבוצת של בנות שנקראות “הבועטות” ונפגשות כל שבוע להתאמן יחד בחוג כדורגל. לפני כחודשיים הגיעה המאמנת ואמרה לנו שיתקיים גמר טורניר לשתי הקבוצות המצטיינות ובגלל שאנחנו מתאמנות ומשקיעות וניצחנו הכי הרבה משחקים בטורניר נשתתף בגמר. עדי השחקנית הכי טובה שלנו אמרה לי: “אני ממש בטוחה שננצח אנחנו מאוחדות ומתאמנות וכך ננצח”. אמרתי לה: “עדי כשאת איתנו אני בטוחה שננצח”. חודשיים לפני הגמר התאמנו הרבה. היינו מגיעות למגרש כדי להתאמן לקראת המשחק המכריע אבל לא רק התאמנו אלא התחברנו והתגבשנו יותר ויותר. אם מישהי לא הצליחה או הרגישה עצובה עזרנו לה להתגבר ותמיד פרגנו אחת לשנייה. התרכזנו בטוב ועודדנו את עצמנו שנצליח ביחד, למרות שהיינו קצת לחוצות. שבוע לפני הגמר המאמנת שלנו בחוג אמרה: “בנות כיף לי לראות איך אתן מאוחדות ועוזרות אחת לשנייה במשחק וגם בין המשחקים ומבחינתי זה הכי חשוב”.
הגיע היום הגדול שחיכינו לו כל כך הרבה זמן – יום הגמר הגדול והמשמח! התרגשנו כולנו ועדי הקפטנית של הקבוצה אמרה: “בנות, התאמנו וכל אחת מכן אלופה בואו נצא לדרך ביחד”. אמרנו את ההמנון שלנו “אור של בועטות” וניגשנו למשחק.
המשחק לא התחיל כל כך טוב, ספגנו גול אבל עדיין לא ויתרנו והמשכנו להתאמץ, עודדנו אחת את השנייה. אמרתי לחברות :”בנות, תמיד אפשר לתקן לא להתייאש!” אחרי כמה דקות הרגשנו שאנחנו משתפרות אבל אז קרה דבר שלא ציפינו לו. עדי הקפטנית של הקבוצה התיישבה על הדשא ואמרה שהיא לא יכולה לרוץ כי כואבת לה הרגל מרוב האימונים והמאמץ להצליח. ניגשנו אליה, חיבקנו אותה והרגענו אותה. היא ישבה בצד הסתכלה עלינו ואמרה “סומכת עליכן חברות”. הרגשנו עצובות מאוד כי ידענו כמה היא רוצה להשתתף וגם חששנו שלא נצליח בלעדיה. המאמנת כינסה אותנו ואמרה: “תתרכזו בטוב, קרה דבר לא צפוי אבל נאמין שנצליח וננצח”. חזרנו למשחק ומיד הקבוצה היריבה הבקיעה לנו עוד גול. ברגע הזה חשבנו שזה אבוד וכמעט התייאשנו אבל בכל זאת המשכנו. תוך כדי השתדלנו להגיד אחת לשנייה מילים מעודדות- “יופי של בעיטה” כשמישהי בעטה טוב או לתת “כיף” למישהי שהצליחה לעצור התקפה, כי למדנו לאורך כל האימונים שלשחק באווירה טובה למרות הקושי זו הדרך הנכונה להצליח. אחרי כרבע שעה קרה דבר מפתיע – עדי צעקה: “אני יכולה לחזור למשחק” וכולן שמחו. היא נכנסה למשחק ואחרי כמה דקות הצלחנו להבקיע גול והתרגשנו מאוד. אחרי הגול המשכנו לשחק בכיף אבל אז ספגנו עוד גול והפסדנו במשחק 3:1. למרות ההפסד והאכזבה אחרי כל המאמץ ידענו שהכול לטובה. הבנו גם שהרווחנו דבר יותר חשוב מניצחון במשחק, ואני מתכוונת לזה שעודדנו אחת את השנייה לאורך כל הדרך והרווחנו חברות אמיתית. ערך החברות ילווה את כולנו לכל החיים, אז אמנם במשחק לא ניצחנו אבל בגביע החברות זכינו!
