המשקפיים
שלום שמי הודיה אני בת 10 בכיתה ד’.
אני כל כך רוצה שיהיה לי משקפיים, מרוב שאני רוצה משקפיים התחלתי לדמיין שאני רואה לא טוב.. אבל כשאני משפשפת את העיניים אני רואה מצוין.
בבית הספר כשאני רואה במסדרון בנות עם משקפיים אני קצת מקנאה, בעצם אני הרבה מקנאה. בכיתתי יש 7 בנות עם משקפיים ו8 בנות בלי הבנות עם המשקפיים נראות בעייני חכמות יותר מבינות יותר דברים. יום אחד בבית הספר הרגשתי סחרחורת וקצת כאב ראש הרגשתי שזה סיבה מספיק מוצדקת ללכת עם אמא לבדיקת ראיה. ביקשתי מהמורה להתקשר לאמא והיא שאלה הכל בסדר? אמרתי שיהיה בסדר בעז”ה והמורה כתבה לי פתק אישור. התקשרתי ממזכירות בית הספר לאמא ואחרי כמה שניות אמא ענתה ושאלה מי זו עניתי הודיה, אמא שאלה הכל בסדר? עניתי שכואב לי הראש ויש לי סחרחורת אמא אמרה שהיא מיד באה לקחת אותי ושאני יכניס את כל החפצים שלי לילקוט. הכנסתי את כל החפצים וכבר שמעתי מרמקול המזכירות, הודיה מכיתה ד’ להגיע למזכירות. אמרתי למורה שאמא באה לקחת אותי לבית המורה איחלה רפואה שלמה ועניתי אמן! יצאתי מבית הספר עליתי למכונית ושאלתי את אמא אם יש לה זמן פנוי כדי לצאת איתי לבדיקת ראיה, אמא שאלה מדוע, עניתי שאני רואה פחות טוב. אמא אמרה שיש לה עכשיו בדיוק 30 דקות נעצור בבית תשתי שוקו ואני יכין לי קפה ותוך כדי אבדוק מאיזה שעה ועד איזה שעה זה פתוח אמא בדקה ואמרה לי זה יפתח עוד 5 דקות ונסגר בשעה 5:30 תסיימי את השוקו אני אסיים את הקפה ונצא לאופטיקה. כעבור 10 דקות סיימתי את השוקו ואמא סיימה את הקפה שמנו מסכה על הפנים ויצאנו לרכב. לקח 5 דקות והיינו שם נכנסתי לחדר של הבדיקה כולי תפילה שאצטרך משקפיים התיישבתי בכיסא של הבדיקה ו…תגידו לי תתחדשי. המספר במשקפיים נמוך מאוד, אבל העיקר שיש לי משקפיים בחרתי מסגרת מתכת, מוכרת המשקפיים אמרה לאמא שתגיע עוד יומיים והמשקפיים יהיו מוכנות. כעבור יומיים… בסיום הבית ספר הודיה הגיעה לבית וחיכתה לה הפתעה, על השולחן הייתה קופסא. הודיה פתחה אותה ומצאה את המשקפיים שלה. היא לבשה אותם ורצה למראה ואמרה זה ממש יפה!!! למחרת הודיה הגיעה לבית הספר בהתרגשות וכולן אמרו תתחדשי!!! באותו יום היה להודיה שיעור ספורט ובשיעור הודיה הניחה את המשקפיים על הספסל ושכחה מהם. אחרי השיעור נזכרה הודיה במשקפיים שבאולם ספורט אבל המורה לספורט סיימה ללמד היום והיא לא הייתה בבית הספר. בסיום היום חזרתי לבית ואמרתי לאמא שלום אמא אמרה לי שלום איפה המשקפיים? עניתי ששכחתי אותם באולם ספורט אמא אמרה אויש מה נעשה המשקפיים יקרות מאוד הבטחתי לה שמחר אני יחפש את המשקפיים באולם “רגע” אמרה אמא יש היום ערב אימהות באולם ספורט של הבית ספר אני יחפש שם את המשקפיים ובבוקר אמא אמרה לי שבצהריים היא צריכה לדבר איתי כשחזרתי הביתה ישבתי עם אמא לשיחה אמא סיפרה לי שהיא מצאה את המשקפיים שלי יש שמחתי “לא כל כך יש” אמרה אמא “מצאתי אותם עקומות לגמרי” אמרתי סליחה טוב אז בואי נסכם אמרה אמא צריך יותר לשמור על החפצים שלנו אמא אני חושבת שאני גם לא כל-כך צריכה את המשקפיים רק מדי פעם אני רואה לא כל-כך טוב אז אני ישים את המשקפיים רק שאני צריכה.
