המריבה והסליחה
פעם היה ילד שקראו לו עזי. עזי אהב לשחק פינג-פונג.
לחבר שלו קראו שמואל וגם שמואל אהב לשחק פינג-פונג.
יום אחד הם רבו בפינג-פונג. יום אחרי זה שמואל התעצבן על עזי והתחיל לקרוא לו “עזי פזזי”. עזי מאד נעלב וברח לקנות לו משהו בחנות. המוכרת שאלה אותו “אוי עזי למה אתה בוכה?”, “בגלל ששמואל העליב אותי ולא החזרתי לו שום דבר”. המוכרת אמרה לו שהיא חולה והיא צריכה שיברך אותה כי הוא צדיק שהוא לא החזיר והשם קרוב למי שלא מחזיר.
עזי בירך אותה וקנה לו נקטרינה. אחרי זה הוא הלך לבית שלו וחשב “אם השם קרוב אלי אני מבקש מהשם שהחברים לא יצחקו עלי”. אחרי כמה ימים הוא ראה את המוכרת ברחוב והיא סיפרה שהיא בריאה בזכות הברכה שלו. אז הוא הלך לבית הספר ובאמת החברים הפסיקו לצחוק עליו ושמואל אפילו בא לבקש סליחה.
