בס”ד
המפלצת של לונדון
זה התחיל מזמן. רובע בלונדון, במחסן הביתי בחצר האחורית חי לו ילד ושמו פיטר.
פיטר לא היה מקובל בחברה, הוא היה מעביר את זמנו במעבדה הישנה של סבא גונג.
פעמים רבות היה פיטר בונה ויוצר במעבדה. כשפיטר היה בן 13 הייתה בבית סיטואציה לא נעימה אמא כעסה על אחיו הגדול ג’ק, ופיטר התווכח עם אבא על משחק המחשב שרצה.
הוויכוח הפך לריב ופירק את הבית. כל אחד הלך לחדרו רק פיטר פנה לכיוון המעבדה.
הוא רק רצה חבר שיעודד אותו, ובליבו עלה רעיון. בנה, חשב וחישב, שירטט וחיפש, לקח והרכיב. כשרצה להיכנס הביתה כבר היה 5:30 בבוקר. פיטר היה גאה ומוקסם מעצמו כשסיים את עבודתו. הוא יצר את גלו, חבר טוב בעל 4 עיניים פנים ירוקות וחיוך גדול ומתוק. גלו היה חברו הטוב של פיטר הם עשו הכל ביחד משחקים, אוכלים, פשוט הכל. כעבור כמה שנים של חברות אמיתית זה קרה. באחד הלילות, פיטר לא הצליח לישון הוא הרגיש משהו זורם אצלו בגוף, משהו לא הולך כהרגלו. גלו לא היה בסביבתו של פיטר אך פיטר היה עייף כדי לדאוג לזה. זה קרה עכשיו! זה גלו! מהר! תבוא! השעה הייתה קרובה ל3:45 לפנות בוקר פיטר רץ למעבדה יחד עם אחיו הגדול ג’ק, גלו שכב על הרצפה דומם כאילו אבד כל כוחו. פיטר דאג הרי זה אשמתו, הוא הרגיש כאילו שהכל אבוד הוא נשכב ליד גלו ומתחנן: “גלו תתעורר”. גלו ענה, וקם אבל כבר לא אותו גלו הוא החליף את צבע עיניו לצבע אדום אש וגופו לשחור וצמחו לו קרניים ארוכות. פיטר לא הבין כלום חוץ מדבר אחד, זה כבר לא גלו. המפלצת רבת העוצמה נעמדה ותוך שניות אבדו עקבותיה. פיטר הבין שהוא מכיר את הסיטואציה, סבא הזהיר אותו מפניה קודם. זה קורה למפלצות כשמגיעים לגיל 4. פיטר שלף בגד מהארון, הכין נוסחאות ושפך למבחנה. כשלבש את הבגד פיטר קיבל כוחות על, הוא יכול לעוף! פיטר הכין בגד לו ולאחיו. הבנים יצאו מהמעבדה וכבר אפשר היה לראות את הנזק. מכוניות מעוכות, בתים הרוסים, צעקות ובלגאן בכבישים.
כבר מרחוק אפשר היה לראות את המפלצת שתפסה בידיה ילדים. “פיטר נראה לי שנתחיל משם.” אמר ג’ק ופיטר אחריו. הילדים התחננו לעזרה, פיטר וג’ק דקלמו לחש “סטאריג!” ועפו במהירות הבזק אל הילדים הכלואים במפלצת. “מפלצת אני פה לא תתפסי אותי” צעק פיטר, “גם אני כאן שכחת?” צעק ג’ק והסתובב סביבה. המפלצת הרימה את ראשה לעבר האחים והניפה את ידה הגדולה כדי לסלק את האחים מפניה, והילדים שבידה נפלו הישר לידיו של פיטר ששחרר אותם לחופשי. פיטר וג’ק המשיכו להילחם. לאחר רגעים פיטר צעק לג’ק נזכרתי!, פיטר נזכר שכשהיה קטן סבא גילה לו סוד, שאם נקלעים למצב כזה אפשר לבטלו, לחש שאם תזכור יעזור: לחש קטן חמוד אך גם שובב יבטל כל בעיה, רק תזכור לפני השקיעה”. לפני השקיעה?! אוי לי זה עכשיו! מהר!, פיטר צעק את הלחש, המפלצת שמעה ונשמתה, מגולגלת בפחד. “גלו אתה בסדר?” שאל פיטר. “פיטר? זה אתה?” שאל גלו, “כן, פיטר”. “אוי אני מצטער אני לא יודע מה קרה!”. “גם אני לא אבל עכשיו הכל בסדר, בוא נראה לי שנחזור הביתה”. יחד כאבירים חוזרים שלושה בנים אחד בוגר השני דיי קטן והשלישי בכלל מפלצת.
