המדריך המאכזב

קיבלנו בשמחה את ההודעה על טיול לירושלים, כל הכיתה התרגשה. באוטובוס בדרך לטיול היה כיף חיים, חידות קלות וגם קשות. הגענו למשכנות שאננים שם פגשנו את המדריך. התחלנו את הטיול בסיור בתחנת הרוח וזיכרון משה. המדריך בהתחלה היה נראה נחמד ופתאום הוא אמר כללים קשים: האחד- אסור לעקוף את המדריך. השני- אסור לדרוך עליו גם לא בטעות. הילדים נהנו, דיברו ביניהם ואכלו ממתקים. המדריך שאל חידות ואנו ענינו בהתלהבות. הובטח לנו פרס בסוף הטיול. המדריך הלך במהירות, רץ רץ רץ… וכולם רצו אחריו. הוא עצר בפתאומיות, חברי שפשף לו את הנעל בטעות. המדריך אמר לו: “לך לסוף הטור”. החבר: “אבל זה היה בטעות”. המדריך: לא אכפת לי!!! המשכנו בטיול וחברי דני קפץ עליו. המדריך אמר: “לך לסוף התור” החבר: “אבל לא היה לי איך לרדת”. המדריך: “לא אכפת לי!!!” בסוף הטיול הגענו לכותל. רגע לפני שהמדריך עזב הוא אמר שהפרס “השווה”, הוא להיות בכותל בחינם!!! הילדים התאכזבו מאוד וצעקו: :”זה לא פרס…” המדריך עזב. אנו נכנסנו לביקור במנהרת הדורות ראינו חזיון אור קולי ומוצגים מאוד מעניינים היה כיף חיים.