הכול לטובה נועה פריידין
הסיפור הזה מסופר על סבא רבה שלי, פעם כשביקרנו בביתו הייתי צריכה סיפור מהמשפחה למשימת שורשים בכיתה.
ביקשתי מסבא רבה שלי שיספר לי סיפור מהזמן שהוא היה ברוסיה.
הוא סיפר לי שהוא נולד בכפר קטן בקצה רוסיה, הוא עבד בשאיבת מים ומכירתם וכך עזר בפרנסה.
לאחר שהוא הגיע לגיל שידוכים, הוא התחתן עם אישה נהדרת בעלת כישרונות רבים, עברו שנתיים והיו לו 3 בנות, והם עברו לעיר גדולה, שם למדה אשתו רפואה והוא התחיל לעבוד באתר בניה גדול לפרנסתם.
יום אחד, לאחר כמה חודשים שהוא עבד באתר בניה, הוא הרים שק גדול וכבד, כדי לעלות אותו לקומה השלישית שבאמצע הבניה, הוא עלה במדרגות , מדרגות שלא היו בנויות טוב והיה בהם בליטות ושקעים, והוא נתקע באחד מהבליטות ונפל המדרגות אחורה.
לאחר מיכן בבית רפואה שבו טפלו בו, גילו שהאצבע ממש רופפת וצריך לעשות ניתוח קטן, כדי לאחד את האצבע לכף היד.
לאחר 4 שעות שסיימו לטפל בשאר המקומות בגוף שלו שנפגעו הגיעה אמא שלו ואשתו.
הרופאים בקשו את הסכמתם לערוך את הניתוח , והם התיעצו עם רב, אם לערוך את הניתוח וקיבלו תשובה חיובית מהרב .
לאחר הניתוח שמו לב שהאצבע לא יכולה להתיישר והיא נשארה חצי מקופלת.
לאחר שהוא החלים הוא חזר לעבודה ובינתיים החלה אשתו לעבוד בתור אחות וככה זה נמשך בערך שנה וחצי.
לאחר שנה וחצי החלה מלחמה נגד צ’כיה והוא הוזמן ללשכת הגיוס, באותו זמן המצב בחזית לא היה טוב, כאשר הוא הגיע ללשכת הגיוס הודיעו לו שהוא צריך להתגייס לחזית.
הוא ומשפחתו ידעו שמשם יכול להיות שהוא לא יחזור ושם הוא לא יוכל לקיים תורה ומצוות ולשמור שבת, כמו שהוא מצליח באתר בניה, אז הוא ומשפחתו חשבו, ונזכרו באצבע שלא יכולה להתקפל. ובזכות אותו מום הוא לא היה צריך ללכת ללחום במלחמה.
