ביער אפל בקצה העיר גרו ילד אבא ואמא – משפחת שלומציק. ביתם היה עמוק בתוך היער האפל. הם גרו שם כי הם שמעו שבעיר יש הרבה מאד מפלצות רעות והעיר מבודדת, אבל ביער היו להם הרבה שכנים נחמדים. בדיוק לפני שבוע הגיע שכן חדש, שמו איציק. איציק בא להכיר את משפחת שלומציק. “שלום” אמר האבא “מי אתה?” “אני איציק השכן החדש, אני אופה, נעים מאד להכיר, עברתי היום לשכונה שלכם ביער האפל ואני מתכוון לפתוח כאן מאפייה” האבא ענה לו: ” גם לי נעים מאד להכיר! אני גר כאן עם אשתי והבן שלי, אנחנו שמחים שעברת לכאן! תרגיש בבית שלנו כמו בבית שלך! אני כבר מחכה שתפתח את המאפייה החדשה שלך”. “תודה רבה לך” אמר איציק “כיף לגור ליד שכנים כל כך נחמדים כמוכם! אשמח להזמין אתכם לטעום מהעוגיות שלי אחרי שאתארגן בבית”
כמה ימים אחר כך, כשכולם עוד ישנו כי היה מוקדם בבוקר, נכנס לתוך הבית שלהם מישהו. האבא, שקראו לו אוליבר התעורר מהרעש והעיר את אמא אוליב. שניהם הלכו בזהירות להעיר את הבן שלהם, ג’ק. פתאום הם שמעו בסלון רעשים! אמא צעקה:”אההההההההה” אבא צעק: “אבאל’ה!!” וג’ק הצעיר לא פחד ואמר להורים שלו: “זה סתם השכן החדש”. הם הלכו לסלון וראו שזה באמת היה השכן החדש שבא לקחת סוכר בשביל העוגיות שהוא רצה להכין. השכן חייך אליהם ואמר: “אתם לא זוכרים שאמרתם לי שהבית שלכם הוא גם הבית שלי?” “נכון” אמר אבא “איך שכחתי שאמרתי לך את זה? עכשיו אני נזכר שגם הבטחת לנו עוגיות” “נכון” אמר איציק השכן ” אני רק צריך להוסיף את הסוכר ובקרוב העוגיות יהיו מוכנות”. כעבור כמה דקות ישבו כולם בביתו של איציק ואכלו עוגיות טריות וטעימות כמו במאפייה אמיתית!
הסוף
