“הינשוף ועומר”

מאת לוי מוריה

 “הינשוף ועומר”

 

יום שני היה יום גשום וסוער, עננים רבים ואפורים כיסו את השמיים

 ברקים נראו בשמיים ורעמים נשמעו ממרחקים.

עומר סיים לאכול את ארוחת הערב ואמא אמרה לו “כבר מאוחר

עומריקו, צריך להתחיל להתארגן לשינה”, “אין בעיה אימוש… אני נכנס להתקלח” ענה.

עומר היה זריז במיוחד ניגש לחדר הרחצה, פשט בגדיו וחיכה למים החמימים שיגיעו, הוא הסתבן לבדו וסיים את המקלחת בזריזות, תוך כמה דקות כבר היה לבוש בפיג’מה החדשה שקיבל ליום הולדתו מסבתא אילנה.. זו היתה הפיג’מה האהובה עליו שמקושטת בציורים של ינשופים בכל מיני צבעים.

גם מברשת השיניים של עומר הייתה מקושטת בינשופים צבעוניים, אפילו על הקיר בחדרו הייתה תלויה תמונה ממוסגרת שהצטלם עם ינשוף בביקור בספארי בחופש הגדול.

בטח כבר הבנתם שינשוף זאת החיה האהובה על עומר.

לפעמים כשעומר לא נרדם, גם פה בטח ניחשת,  במקום כבשים הוא  סופר ינשופים ונרדם במהרה..

“לילה טוב אמא”, אמר עומר והתכסה בשמיכת הינשופים הנעימה שלו.

הלילה עומר נרדם מיד וצלל לחלומות מתוקים.

לקראת אמצע הלילה התחילו להישמע קולות מחלון החדר של עומר..

אלו היו קולות מוזרים וחזקים.

אווו אווו אוווו אוווווו

עומר התעורר משנתו וחשב לעצמו, מה  הקולות האלה באמצע הלילה?

קם ממיטתו, ניגש לחלון ונדהם לראות ינשוף תינוק שנפל מצמרת העץ, אלו היו קולות בכי של הינשוף שקרא לעזרה.

התמזל מזלו של הינשוף הקטן, כי אימו של עומר הייתה וטרינרית.

עומר העיר את אימו, סיפר לה מה שקרה ושניהם יצאו בגשם הסוער ואספו לביתם את הינשוף הפצוע.

אמא של עומר כבר מיד הבינה שהכנף של הינשוף נשברה, מיד חבשה, טיפלה בו והניחה אותו למנוחה ליד מיטתו של עומר. כל הלילה עומר ליטף וניחם את הינשוף. הוא לא האמין שככה קרה לחיה האהובה עליו ושמח מאוד לשמור עליו ולטפל בו.

למחרת בבוקר שוב נשמעו רעשים של ינשוף מהחלון. זו הייתה האמא של הינשוף הפצוע.

היא הייתה מודאגת מאוד.

עומר ניגש אליה בהתרגשות ופתח לה את החלון שתיכנס.

קולות שמחה נשמעו משני הינשופים.

אווו אוווו אוווווו אוווווווו

עומר הבטיח לאמא ינשופה שהוא לא יעזוב את הפצוע ויטפל בתינוק שלה עד שיחלים ויוכל לעוף שוב.

לאחר שבוע, אמא הודיעה ” הכנף התרפאה” והינשוף התינוק יכול לחזור לטבע ולמשפחתו שמתגעגעת אליו.

עומר הוציא את התחבושת בזהירות ופתח את החלון.

הינשוף פרש כנפיים התיישב על כתפו של עומר ונדמה היה שנותן לו נשיקת פרידה על הלחי, קיפץ ועף בחזרה לצמרת העץ.

עומר נופף לו לשלום, הוא נפרד בשמחה מחברו החדש.

לפתע שמע עומר את אמא מעירה אותו.. “עומר! קום חמוד.. הבוקר הגיע… התעורר עומר וצחק חה חה חה  הוא הבין שבעצם הכל היה זה חלום…

ניגש לחלון, הביט בעץ ומול עיניו היו שני ינשופים צבעוניים שמחים ובריאים…

סוף.

 

 

 

 

 

 

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »