הילד והכלב שהציל את חייו:
בעיר אחת גר ילד ושמו איתן. ליום הולדתו השמיני קיבל במתנה ספר מאימו. איתן מאוד אוהב לקרוא ספרים, ולכן שמח מאד במתנה שקיבל.
לאיתן יש כלב שובב בשם טום. כאשר טום ראה את הספר החדש בידיו של איתן, נשך אותו בשפתיו והרס אותו. איתן התעצב והתאכזב והרגיש שקשה לו עם השובבות של טום. הוא חשב, שאם ימסור את הכלב, יהיה לו יותר קל, ויצליח לשמור על שלימות חפציו.
לאחר התלבטות והתייעצות עם משפחתו החליט איתן למסור את טום. הוא כתב מודעה:
“למסירה כלב קטן ושובב, פרטים אצל איתן”. אחר הצהריים פנתה משפחת ישראלי מהבניין ממול, שהתעניינה בכלב עבור ילדי המשפחה, וכשטום ראה את האנשים הזרים, נבח בקולי קולות, כאילו הרגיש למה באו. איתן מאד אוהב את טום אבל הוא השתכנע שמשפחת ישראלי תיתן לטום בית חם, וכך יהיה טוב לכולם.
למחרת איתן הביא את הכלב לבעליו החדשים: ישראל, דניאל ומיכל, ילדי משפחת ישראלי. מיכל כל כך רצתה כלב, ומיד כשראתה את טום היא רצה אליו. טום לא רץ כמו כלב שמח ואהוב לקראתה, אלא עמד במקום. הוא הבין שאיתן לא מעוניין בו עוד, ומחוסר ברירה הלך עם בעליו החדשים והשמחים לביתו החדש.
בלילה לא הצליח טום להירדם, הוא חשב רק על איתן והוריו. בבוקר ראה טום את איתן הולך לבית הספר, והוא נבח אליו בקול רם. איתן שם לב לטום וטום שמח וקיפץ בצהלה. כאשר ישראל, דניאל ומיכל התארגנו לקראת בית הספר, אמא שלהם שאלה: “מי מכם רוצה להוציא את טום לטיול של הבוקר לפני שילך ללמוד?” מיכל מיד ענתה:” אני! התחברתי אליו מאוד!”
טום שמע את דברי מיכל וקם מהמקום. בלב הוא היה עצוב, אבל כלפי חוץ היה שמח. טום רצה את איתן מאוד, אבל גם שמח בבעליו החדשים.
מיכל יצאה עם טום לטיול. לאחר שעה החזירה אותו לביתם וצעדה לכיוון בית הספר. היא סיפרה בהתרגשות לחברותיה על הכלב החדש, וכך עשו גם ישראל ודניאל. רבים מהחברות ומהחברים רצו לראות את טום, וקבעו לעשות זאת בסיום הלימודים. טום שמע המולת ילדים מתקרבת לכיוון הבית ולא התלהב.. הוא אהב יותר את חבריו של איתן.
בלילה לא הצליח איתן להירדם כי התגעגע לטום. הוא הצליח לעשות זאת רק לאחר ששכנע את עצמו שעשה את המעשה הנכון.
למחרת בבוקר, איתן לא הצליח לנשום ולא לראות דבר, רק חושך. פניו הכחילו, והוא התעלף. טום ראה זאת מבעד לחלון והחל לנבוח ולהשתולל ללא הפסקה. רעש הנביחות הביא את אמא של איתן לכיוון החלון, אך אז שמה לב לאיתן והתקשרה מיד להזמין אמבולנס. לאחר שבועיים בבית החולים, החלים איתן וחזר לביתו. כאשר פתח את הדלת, טום זינק עליו וליקק אותו בשמחה רבה. איתן הנרגש לא הבין מה קורה, אך אז אימו אמרה: “טום הציל את חייך!” וסיפרה את השתלשלות העניינים.
האירוע הזה גרם לכולם להבין, למרות הכאב והצער של ישראל, דניאל ומיכל, שהמקום של טום הוא עם איתן ושל איתן הוא עם טום.
איתן חיבק חזק את טום ואמר: “תודה! תודה חבר יקר שהצלת לי את החיים! סליחה שמסרתי אותך כשלא היה לי נוח! אתה חבר אמיתי!”
ולכם אני אומרת: תזכרו שתמיד יש מישהו לצידכם ששומר עליכם ודואג לכם!
