פעם היו שני ילדים שגרו בממלכה רחוקה וחלמו להיות אבירים. הם נסעו על אופניים לקחו חרבות
מנייר ונלחמו זה בזה, ואז הגיע אביר אמתי! אבל האביר היה פצוע והם לא ידעו מה לעשות! הם
שאלו אותו מה קרה, והאביר אמר: יש מפלצת שמתקרבת לממלכה ומסכנת אותה!. הילדים נבהלו
מאוד. הם שאלו אותו מה לעשות, והאביר אמר ;קחו את החרבות שלי והילחמו במפלצת. הילדים
היו מופתעים מאוד, ואמרו לאביר: אבל אנחנו רק ילדים. אמר להם האביר: אני יודע. אבל אני
סומך עליכם! לכו לרחוב יצחק מספר שלושים ושלוש ומשם תיקחו את החרבות שלי.
כך מצאו את עצמם הילדים ברחוב יצחק, דופקים על דלת בית מספר שלושים ושלוש. אישה נחמדה
פתחה להם את הדלת: שלום ילדים, מה אתם רוצים?שאלה האישה. האביר אמר לנו לבוא לפה,
ענו לה הילדים. אם הוא אמר לכם לבוא לפה, זה בטח מקרה חירום, אמרה האישה.חכו פה, ואני
אלך להביא את החרבות. כעבור דקה שהרגישה כמו נצח, חזרה האישה עם שתי חרבות נוצצות,
גדולות וחדות. אני קלר פולי, אמרה האישה, ואתם? אני יצחק. אמר האחד, ולי קוראים יצחקי
אמר הילד השני. אלו שמות דומים מאוד, אמרה קלר פולי בבלבול, עכשיו לכו להציל את
הממלכה! קדימה , אמר יצחקי. להתראות , אמר יצחק לפני שסגרו את הדלת אחריהם.
המפלצת בטח במזבלה, כי משם בא האביר אמר יצחק. הם הגיעו בריצה למזבלה, ועיניהם חשכו.
כל מה שראו היה הרס ושבר. פתאום עצר יצחקי ואמר: אתה בטוח שאנחנו מוכנים? אמר יצחק
אבל אם משהו קורה לי זאת אשמתך , חייך יצחקי וקרץ. ואז! הם שמעו רעש נורא! מה זה?! שאל
יצחקי בקול רועד. לא יודע , אמר יצחק בחשש. הם שלפו את החרבות בידיים רועדות. זהירות, אמר
יצחקי כשעגלה שבורה התעופפה מעליהם. נראה שהמפלצת הזאת כועסת, אמר יצחק, צריך
להתקרב אליה בשקט . בוא נלך מאחורי כל הדברים ההרוסים האלה. אמר יצחקי. מעניין איך נראית
המפלצת חשבו שניהם. פתאום! הם שמעו צרחה כל כך חזקה שהקפיאה להם את הדם בגוף, עד כדי
כך שהראש שלהם הסתחרר לרגע. אני מתחיל לפחד קצת הרבה,אמר יצחקי, שהיה הפחדן מבין
השניים.
ואז הם ראו את המפלצת המפחידה!!! היו לה שמונה זרועות מכוסות בריר כמו לתמנון, והיה לה גם
עשרים ושמונה עיניים כתומות עם נקודות צהובות, והגוף שלה היה בגודל של שש עשרה פילים
לבנים, וכולה מכוסה קשקשים בלתי חדירים! יצחקי הבחין שהבטן של המפלצת לא מכוסה קשקשים.
תראה יצחק! הבטן של המפלצת זה המקום היחיד שנוכל לפגוע בו עם החרבות שלנו, אמר יצחקי.
יש לי רעיון, אמר יצחק. אבל בשביל זה אני צריך מקפצה. אני יודע איך להכין מקפצה אבל בשביל
זה אני צריך שלוש לבנים וקרש חזק ועבה.אמר יצחקי. טוב אני אביא לך מיד, אבל שיצא טוב. אמר
יצחק.
כעבור כמה דקות המקפצה הייתה מוכנה. עכשיו מישהו מאתנו יעמוד על הקרש, והשני ישגר אותו.
המפלצת תסתכל על מי ששוגר, ומי שלא שוגר יוכל להחליק מתחת לבטן של המפלצת בלי שהיא
תראה אמר יצחק.
אני מסכים שתשגר אותי , אמר יצחקי. אתה בטוח? ענה יצחקי בביטחון.
יצחקי
עלה על הקרש ויצחק קפץ על הצד השני ושיגר את יצחקי. המפלצת הרימה את ראשה העצום ויצחק
לא בזבז אפילו שניה אחת. הוא התגלגל אל מתחת לבטן המפלצת וחתך אותה. המפלצת התמוטטה,
וברגע האחרון הצליח יצחק לצאת מתחת לבטן המפלצת.כל הכבוד! נשם יצחקי לרווחה.
הם הסתכלו אחורה, ופתאום ראו שכל הממלכה מקיפה אותם. הצלתם את כולנו, אמר המלך. אני
שמח להפוך אתכם לאבירים אמתיים!".
