פעם אחת הייתה ילדה. היא הלכה אל הגן החדש שלה.
היא ממש פחדה מהילדים החדשים.
עד שלפתע היא ראתה ילד אחד יושב לבדו על הספסל.
היא הלכה אל הילד ואמרה לו ‘שלום. אתה בסדר?” והלכה.
ואז ביום אחרי, היא ראתה שוב את הילד על הספסל. היא אמרה לו “למה אתה תמיד כאן?”
“כי אין לי אמא ואבא”, הוא ענה.
ואז היא הלכה ואמרה לאמא שלה: “אפשר ללכת לחנות צעצועים?”
אמא שלה ענתה “אוקיי, בתנאי שאת לא תבקשי כל דבר”.
“אוקיי”, אמרה הילדה.
כשהן הגיעו לחנות צעצועים, הילדה ראתה מלא משחקים.
היו בחנות המווווון משחקים, אבל הילדה מצאה משחק אחד שהיא הכי רצתה.
אמא אמרה לה “זה יותר מידי יקר”.
הילדה הייתה עצובה.
אז אמא אמרה “את יכולה לקנות משהו עד למחיר של 50 שקלים”.
הן הלכו הביתה, והילדה הלכה לישון.
יום למחרת, היא יצאה החוצה וראתה מתנה שמחכה לה ליד הדלת.
היא פתחה את המתנה והלכה אל אמא שלה בשמחה ואמרה “אמא, אמא”.
“מה?”, שאלה אמא.
“תראי מה קיבלתי!”. הילדה פתחה את המתנה וראתה את הדובי שהיא רצתה.
הילדה הלכה ברחוב וראתה את הילד שאין לו הורים וריחמה עליו, ואז עלה במוחה רעיון.
הילדה הלכה אל הילד והביאה לו את הדובי שלה.
הילד שמח מאוד.
הסוף
