בוקר יום ראשון, כיתה ה יצאה לטיול שנתי לחרמון, הילדים כל כך התרגשו וציפו לטיול הזה.
הגיעו שני האוטובוסים בכל אוטובוס 21 תלמידים מפני שהם בסך הכל 42 תלמידים בכיתה ה,
הנסיעה הייתה ארוכה, ארכה שעתיים וחצי.
כשהאוטובוסים הגיעו לחרמון כל התלמידים ירדו במהירות ובהתלהבות.
המורה שוחחה עם כולם וקבעה איתם זמנים להגעה לנקודה בה נפרדו, וביקשה שכולם ישימו כפפות ומעילים כדי שלא יהיה להם קר.
התלמידים נפרדו מהמורה והחלו לרוץ בשלג ולשחק מלחמות עם השלג.
לאחר כשעה הילדים כל כך רצו לעלות לרכבל ופנו למורה, והמורה הסכימה להם בתנאי שלא יתפזרו ויהיו כולם ביחד.
כל התלמידים התחלקו לזוגות ועלו לרכבל, היה להם כל כך כיף .
לאחר מכן היו קבוצת תלמידים שעלו לרכבת ושאר התלמידים שיחקו בשלג ובנו איש שלג, לקח להם המון זמן לבנות את איש השלג, בכל פעם שבנו השלג התפרק, בזמן הזה שאר ילדי הכיתה הצטרפו אליהם ובנו יחד איתם, בסוף הם הצליחו.
איש השלג שלהם היה גדול, באפו שמו גזר, בבטנו שמו כפתורים ועל עיניו הניחו משקפיים.
כל ילדי הכיתה נעמדו סביב איש השלג וקראו למורה להצטרף לתמונה כיתתית.
לפני שהגיע האוטובוס לאסוף אותם הם שיחקו בשלג: מדדו מידות נעליים, העיפו כדורי שלג אחד על השני, חלק מהילדים הלכו לעשות סקי בחרמון, חלק עלו על מזחלות והתגלשו על השלג.
הילדים נהנו , שמחו ואפילו התעייפו קצת.
האוטובוסים הגיעו, המורה אספה את כל הילדים והם עלו לאוטובוס מרוצים, הם חיכו להגיע הביתה כדי לשתף את החוויה עם המשפחה.
במהלך הנסיעה חזרה הביתה האוטובוסים עצרו להתרעננות, הילדים ירדו מהאוטובוסים ,חלקם הלכו לשירותים חלקם נכנסו לסופר כדי לקנות לעצמם גלידה.
כשנכנסה נטע לסופר היא פגשה בבן כיתתה, יוסי, יושב מחוץ לסופר לבד, נטע פנתה ליוסי ושאלה אותו: ” יוסי, למה אתה יושב לבדך בחוץ? בוא תיכנס, ותצטרף אלינו.”
יוסי ענה לנטע: ” אני לא מוצא את הכסף שאימא שלי הביאה לי, אין לי בשביל מה להיכנס לסופר”.
נטע התיישבה ליד יוסי והסתכלה על עניו העצובות ואמרה: ” יוסי, יש לי כסף , בוא תבחר מה שבא לך לקנות אני אקנה לך, אל תהיה עצוב, בשביל זה יש חברים.”
יוסי הסתכל על נטע ואמר: ” איזה כייף שיש לי חברה כמוך, אני אקח גלידה ואחזיר לך את הכסף מחר בבית הספר”
נטע הסתכלה על יוסי וחייכה, אתה לא צריך להחזיר לי את הכסף , אני קונה לך לא כדי שתחזיר לי אלא כדי שיהיה לך שמח ותשב אתנו ביחד”.
יוסי ונטע נכנסו לסופר ,קנו גלידה, והתיישבו לאכול יחד עם החברים.
אף אחד לא ידע שנטע שילמה ליוסי על הגלידה , זה היה הסוד שלהם.
כשסיימו כולם לאכול גלידה ולהתפנות עלו לאוטובוסים כולם ונסעו חזרה הביתה.
בדרך כולם נרדמו.
למחרת בבוקר הגיעו כולם לבית הספר.
כשהיה צלצול התלמידים נכנסו לכיתה, יוסי עמד ליד הדלת וחיכה למורה, כשהמורה נכנסה ביקש יוסי לספר לכיתה סוד.
יוסי עמד מול כל הכיתה וסיפר את הסוד שלו ושל נטע.
המורה נדהמה למשמע אוזניה.
היא קראה לנטע לעמוד ליד יוסי ואמרה : ” זה מעשה חסד, שמתבטא בלעזור לחבר בשעת צרה, יישר כוח לנטע על מעשה זה.”
נטע התביישה ושמחה .
וכולם מחאו כפיים.
