לפני כ- 30 שנה חי בחור בשם שמואל, שלמד בישיבת “מרכז הרב” בירושלים. כשהגיע לגיל 19, חשב בליבו שזה הזמן לחפש בחורה מתאימה בשביל להתחתן איתה. אבל כל הבחורות שאיתן נפגש לא מצאו חן בעיניו.
באחד מימי השישי, יצא מהישיבה וחזר לבית הוריו להתארח שם בשבת. כשהגיע לבית, אמו ביקשה ממנו לקנות מוצרים לכבוד שבת קודש בשוק. למרות שהיה עייף מהדרך, לא פספס לקיים מצוות כיבוד הורים, ויצא לדרכו. כשהגיע לשוק, ראה נערה יפה מאוד המחזיקה שקיות מלאות מצרכים, ופתאום נקרעה אחת השקיות, והמצרכים התפזרו לכל עבר. מיהר מיד לעזור לה לאסוף את המצרכים שנפלו. למרות שהתבייש, פנה בחיוך לנערה ואמר: “שלום לך, שמי שמואל ואני רואה שהמצרכים מאוד כבדים. אשמח לעזור לך לסחוב אותם לביתך”. אפילו שחששה, ראתה את טוב ליבו של שמואל וענתה לו: “שלום, שמי כלנית. אשמח שתעזור לי. אני גרה לא רחוק מכאן”. בדרך לביתה, שוחחו שמואל וכלנית ביניהם, ומצאו חן אחד בעיני השנייה.
לאחר שחזר לביתו עם המצרכים שביקשה אימו, סיפר לה שמואל על הנערה שפגש, וביקש ממנה לברר עליה, כי מצאה חן בעיניו וכלנית סיפרה לו שהיא לומדת בסמינר בירושלים. לאחר שנפגשו מספר פעמים, החליטו להינשא וקבעו תאריך לחתונה.
באחד הימים פנה שמואל להוריו וביקש מהם לעזור לו בעלויות של החתונה, כיוון שלמד בישיבה, לא עבד מספיק בשביל לחסוך כסף לחתונה. לצערו הרב, הוריו סיפרו לו כי אביו “פשט את הרגל” בעסקיו ואין להם מספיק כסף בכדי לעזור לשמואל בהוצאות החתונה.
שמואל חזר לישיבה עצוב מאוד. באותו הערב, הגיע לישיבה הרב מרדכי אליהו זצ”ל בכדי למסור שם שיעור תורה. הנושא של השיעור היה “קריאת שמע על המיטה”. הרב האריך בכוונות שצריך להתכוון באמירת המילה “אחד”. בסיום השיעור פנה שמואל לרב, סיפר לו על הצרה שלו וביקש ממנו ברכה. הרב אמר לו: “כפי שלמדנו עתה, הקב”ה הוא אחד והוא שולט בעולמנו. תתכוון באמירת “שמע ישראל” ותזכה בעזרת השם לישועות”. חזר שמואל לחדרו בישיבה, מעודד מהשיחה עם הרב. לפני שהלך לישון אמר שמע ישראל, והתכוון במילה “אחד”, וכשסיים אמר: “אנא הקב”ה עזור לי שאוכל להתחתן” והלך לישון.
בבוקר למחרת קם, נטל את ידיו, התלבש והלך לתפילת שחרית. כשסיים את התפילה, הלך לעבודתו. פתאום בדרך, מצא כרטיס הגרלה של הלוטו, שהפרש עליו גבוה מאוד. חיפש סביב ולא ראה אדם שמחפש את הכרטיס. בחן את הכרטיס, ולא ראה סימנים שעל פיהם ניתן לקיים מצוות “השבת אבידה”. למרות זאת, שמר את הכרטיס בכיסו, ואמר לעצמו: “אמתין שבוע ימים, ואם אף אחד לא יחפש את כרטיס הלוטו, אוכל להשתמש בו”.
לאחר שבוע, ראה שאף אחד לא חיפש את הכרטיס, וגם לא תלה מודעה במקום שבו מצא את הכרטיס, קבע שמואל שיכול להשתמש בכרטיס. הלך שמואל לדוכן הלוטו, ובדק אם בכרטיס זכה בהגרלה. להפתעתו גילה כי זכה בפרס הגדול. שמח שמואל ורץ לספר על כך לכלנית ולהוריו.
לפני שהגיע מועד החתונה, הלך לביתו של הרב מרדכי אליהו זצ”ל, וסיפר לו את כל מה שארע לו, ואת השגחתו של הקב”ה. שמח הרב מאוד, וביקש משמואל לספר על הנס הגדול לכל אורחי החתונה. שמואל הבטיח לרב לעשות זאת, והזמין את הרב לקדש אותו ואת כלנית בחתונה. החתונה נערכה ברוב פאר והדר, וכל אורחי החתונה התפלאו לשמוע את הנס הגדול.
