שלום לכולם קוראים לי החוקר מוריס וייס אבל כולם קוראים לי פולס אני לא יודע בדיוק למה אבל מאז שאני זוכר את עצמי קראו לי פולס.
היום אני אספר לכם על הרפתקאותיי בתוך ג’ונגל האימפולומוס זה היה ג’ונגל הכי גדול שראיתי בחיי
הכול התחיל שהמפקדת קולי שהיא המפקדת של כל יחידת החוקרים הגיעה למשרד וקיבלה דווח על ג’ונגל בסכנה אבל לא סתם בסכנה, בסכנה גדולה בסכנה עצומה טוב במקום לבלבל לכם במוח אני אספר לכם מה קרה לג’ונגל מאז שהעולם היה קיים ענני ערפל כיסו את הג’ונגל וים שהקיף אותו מסביב אף אחד לא גילה אותו עד שחבורת שודדים מצאו אתו הם טסו לעיר העשירה נוי יורק ובאמצע הטיסה הם ראו את ענני הערפל וירדו לראות מה מסתתר מתחת לעננים הם נחתו הישר לתוך ענני הערפל ושם ראו את הג’ונגל הגדול הם חשבו וודי יש אוצר בתוך כל הג’ונגל הגדול הזה והם התחילו לחפש מפה שתוביל אותם אל האוצר בינתיים המפקדת קולי שלחה אותי לחקור ולגלות מה יקרה לג’ונגל הכנתי תיק שבתוכו שמתי חבל, מפה, פנס, שק שינה, מימייה מלאה במים וקצת אוכל .
לפני שיצאתי למשימה חשבתי לא אוכל לעשות את המשימה לבדי אז לקחתי את חברי הטוב מוקוס ריי הכרנו ביחידה לפני 3 שנים הוא עזר לי לפענח את תעלומת הר הגעש המתפרץ אבל זה כבר סיפור ליום אחר טוב נחזור לענייננו אני ומוקוס יצאנו למשימה לקחנו את הכדור פורח של היחידה וטסנו הישר אל הג’ונגל כשהגנו לג’ונגל חשבתי שצריך לתת לו שם מוקוס חשב לקרוא לג’ונגל ג’ונגל הפורס אבל אני בסוף החלטתי לקרוא לג’ונגל ג’ונגל האימפולומוס כי זה קליט ומצחיק אחרי כמה דקות של הליכה ראינו אגם שלידו היה המטוס של השודדים התקרבנו אל המטוס פחדתי להיכנס אל המטוס אבל מוקוס דחף אותי לשם היה שם את החפצים של השודדים חרבות, סכינים, אוצרות שדודים בתוך המטוס היה מאוד מפחיד מוקוס לא פחד ונגע בכל החפצים פתאום מקוס נפל על חבל שהיה מחובר לרשת הרשת קלעה אותנו לא ידענו מה לעשות ניסינו לחתוך את הרשת עם השיניים ועם הרגליים אבל לא הצלחנו מוקוס הגאון הציע אולי נוכל להשתמש בחרבות או בסכינים שהיה מסביבנו אבל הגענו אליהם חשבתי מה לעשות ואז מצאתי רעיון אולי נוכל לקחת את החבל שהבאנו אתנו כדי למשוך את אחד החרבות אחרי ניסיונות רבים הצלחתי להגיע לחרב ממש קטנה אבל חדה מוקוס התחיל לחתוך את החבל אבל אני לא יכולתי לזוז היה כל כך מפחיד שם שאפילו עד שקפאתי במקום בינתיים מוקוס השתחרר וקרא לעברי פולס הצלחתי להשתחרר בוא עכשיו תורך אני עדיין נשארתי קפוא לא יכולתי לזוז מוקוס לא הבין מה קורא לי והתחיל לחשוש הוא רצה לקרוא לעזרה אבל לא היה למי לקרוא אחרי זמן מה הצלחתי לזוז אבל ממש קצת סוף סוף אחרי עשר דקות שלמות הצלחתי לצאת מהמטוס ומוקוס אחרי המשכנו ללכת עבר שעה עבר שעתיים ולא הגענו לשום מקום בינתיים מפקד השודדים חילק את השודדים לשני קבוצות כדי לחפש את המפה קבוצה אחת תחפש ליד עצי הקוקוס שבתוך היער והקבוצה השנייה תחפש ליד האגם.
התחלנו להתעייף ואני התיישבתי על איזה סלע כי רגליי כאבו מוקוס המשיך ללכת אחרי כמה שניות שמעתי בום!!!
קמתי לראות מה קרה ואז ראיתי בור עמוק מהבור שמעתי קול “פולס היזהר מאחוריך” הסתובבתי וראיתי את חבורת השודדים מסביבי הם זרקו גם אותי לבור וקשרו אותנו מפקד השודדים התקרב אלינו ושאל אותנו בקול נמוך מה אתם עושים פה שתקנו הוא שוב שאל אבל הפעם בעצבנות מה אתם עושים פה!!!
עדיין שתקנו המפקד קרא לאחד השודדים ואמר לו להביא את “הדבר” אני ומוקוס לא ידענו מה זה אומר “הדבר” התחלנו לחשוש השודד התקרב אלינו אבל לא חזר בידיים ריקות הוא חזר עם קופסא מזהב משובצת יהלומים שכמובן שגם היא הייתה גנובה הוא שלח את הקופסא אל ידיו של המפקד.
המפקד פתח את הקופסא לאט לאט, אני ומוקוס קפאנו. לא ידענו איך להגיב, המפקד פתח את הקופסא לגמרי והוציא ממנה אקדח, אבל לא סתם אקדח עם כדורים אלא אקדח עם חיצי הרדמה. המפקד ירה קודם במוקוס והוא נרדם. זה היה נראה מאוד כואב, אז קצת חששתי… המפקד כיוון את האקדח לעברי – זה לא כאב, אבל נרדמתי כעבור 3 שניות. לאחר כמה שעות התעוררנו בתוך מערה מלאה בקריסטלים זוהרים, לאחר כמה דק’ עד שחומר ההרדמה התפוגג, הסתכלנו על הקריסטלים בחשד, הם לא היו רגילים אלא נדירים שבחיים לא ראינו. קמנו על הרגליים והמשכנו ללכת בתוך המערה אחרי כמה דקות ראינו קריסטל יוצא דופן בצבע זהב. מוקוס שלח את ידו אל הקריסטל ומיד נעלם. הייתי חייב לבוא אחריו, כי לא רציתי להישאר לבד במערה. כשנגעתי בקריסטל, השתגרתי אל מחוץ למערה. נחתתי על עץ לימונצ’לו, מלמעלה ראיתי את השודדים מחפשים את המפה, אבל לא מצאו כלום. מוקוס לא היה איתי, הוא בכלל נחת ליד האגם. שם הוא ראה את הקבוצה השניה של השודדים שחיפשו את המפה באזור. אבל גם הם לא מצאו כלום. ירדתי מהעץ והתחלתי ללכת בחשאי כדי שהשודדים לא יבחינו בי. הלכתי לכיוון האגם כדי לחפש את מוקוס ופגשתי אותו שם, אני ומוקוס קשרנו את השודדים שהיו ליד האגם בחבל שהיה לי בתיק. המשכנו ללכת בתוך היער ושם תפסנו וקשרנו לעצים את הקבוצה השניה של השודדים. המשכנו ללכת לכיוון הבור שנפלנו לתוכו, שם ראינו את המפקד של השודדים, תפסנו גם אותו וכלאנו אותו בתור המערה לנצח.
זהו, פתרנו את התעלומה והצלנו את הג’ונגל האימפולומוס. אה, שכחתי להגיד לכם, אין באמת אוצר, כל החיפושים אחרי השודדים היה לשוא, אבל כן היתה מפה אבל את זה אשמור לספר הבא.
