החופשה באילת
ביום שישי לפנות בוקר אימא ואבא אמרו שאנחנו הולכים לאילת.
מאוד התרגשתי וקפצתי משמחה ” איזה כייף הולך להיות לנו!”
ארזנו מזוודות .הנסיעה הייתה טובה עד שהגענו לבית המלון. נכנסנו למלון ,אבא שלי הלך לבדוק איזה חדר אנחנו. אבא קיבל את המספר החדר שהוא 270. ראינו את החדר והלכנו לבריכה העובדים של המלון שמו לנו דברים מתוקים בחדר. כשחזרנו מהבריכה אני ואחים שלי חיסלנו את הממתקים.
הגיע הערב והשעה היתה שבע וחצי התלבשנו חגיגי והלכנו לאכול ארוחת ערב., בסוף הארוחה אבא ואמא הרשו לנו לאכול לקינוח גלידה!
חזרנו לחדר ואח שלי הקטן שבר את המנורה ובמלון אמרו בפרוש אם אורחי המלון שוברים משהו צריך לשלם על זה. המנהל של בית המלון בדיוק דפק על הדלת והוא רצה לשאול אם אנחנו בסדר ואין בעיות. אמא לא ידעה מה לעשות, לאבא היה רעיון :” אני אלך להביא ערכת כלים מהמזוודה ואתקן את המנורה.” אבא פתח את המזוודה וראה שהוא שכח את הערכה בבית! הוא נורא התבאס ונלחץ ולא ידע מה לעשות.
הדפיקות בדלת נעשו יותר חזקות. אחי הקטן התחיל לבכות ולא נרגע לרגע. “אני מפחד שאבא ילך לכלא!” בעל המלון התחיל להתעצבן ואמר: “תפתחו את הדלת מיד, או שאני פורץ את הדלת!”
החבאנו את המנורה ופתחנו את הדלת. המנהל נכנס ושאל:”הכל בסדר? למה לא פתחתם לי מיד את הדלת?” אחותי הגדולה ענתה: “אחי הקטן בכה כי קיבל מכה ולא הצלחנו להרגיע אותו.” אני נורא נלחצתי כי אחותי שיקרה לו ולא יכולתי להמשיך את השקר הזה!
סיפרתי לו את האמת: “לא ,זה לא נכון זה שקר!” אחותי סימנה לי בעיניים לשתוק ולזרום איתה. המנהל אמר לי בנחת:” תספרי לי את האמת!” אמרתי לו :”אחי הקטן קפץ על המיטה והמנורה נפלה! פחדתי נורא שאתה הולך לעשות לנו משהו.” המנהל ביקש: “תראו לי את המנורה.” אחותי הביאה לו את המנורה. אמא הייתה מבוהלת מרוב דאגה. המנהל הסתכל על המנורה, הוא היה נראה שהוא מאוד כועס. ואז הוא אמר: “בגלל שאת אמרת את האמת ,אני מוותר לכם על תשלום הנזק.” הייתי מופתעת!
אבא אמר:” אני אתקן אותה, אבל יש לי בעיה שכחתי את ערכת הכלים שלי בבית.” המנהל אמר: “אין שום בעיה אני אביא לך כלים שלנו.”
המנהל הלך להביא ערכת כלים ואנחנו היינו מאושרים.
אבא תיקן את המנורה והיא הייתה נראית כמו חדשה. המנהל שמח מאוד ואמר לנו: “שיהיה לכם המשך חופשה נעימה”
המשכנו את החופשה שלנו והיא הייתה ממש מושלמת. חזרנו הביתה מאושרים.
