“וואי למה עברנו לכאן למה? אין לנו פרנסה, גם בית בקושי השגנו! וגם זה שאני מתעוור, איך נסתדר?”
“כן, אני מבינה אותך, קשה מאוד אבל צריך להודות לה’ על הכל, גם על דברים קשים”
כך שוחחו נחמה ליבוביץ ובעלה ליפמן חצי שנה אחרי עלייתם ארצה.
בהתחלה הם לא הכירו שום משפחה חוץ ממשפחת קורמן שהיו דודים שגרו בארץ. הגעגועים למשפחתה של נחמה היו גדולים מאוד, אך היא רצתה שיהיו לה חיים חדשים, התחלה חדשה. תמיד היה לנחמה רצון לעלות ארצה, ועכשיו זה התגשם.
ליפמן שקע במחשבות, ונחמה קמה מהכיסא והלכה לסכם את השיעור למחר ובשביל זה היא חיפשה את החומש העתיק שהביאה איתה מגרמניה.
היא חיפשה, הפכה, סידרה, שאלה את בעלה ליפמן, בדקה בחצר, חיפשה במקומות שהיא לימדה. הכל היא עשתה למען החומש העתיק. חיפשה בכל מקום, במשך כמה ימים, אך היא לא מצאה אותו. נחמה הייתה עצובה מאוד, התגעגעה לחומש שלה, והיה לה קשה להכין שיעורים בלעדיו.
באחד הימים דפקו בדלתם של נחמה וליפמן ואמרו שזה משלוח מיוחד. כשנחמה פתחה את המשלוח היא מצאה את החומש העתיק, כסף במעטפה ומכתב. במכתב היה כתוב:
לנחמה וליפמן היקרים!
אני מקווה שהחומש העתיק שמצאתי אכן שלכם ולא של מישהו אחר. ואני רוצה לספר לכם איך מצאתי אותו.
לפני כמה ימים מצאתי את החומש העתיק בחצר הבניין, לא ידעתי למי הוא שייך. בסוף החלטתי שאני לוקח את החומש העתיק מהחצר ומנסה לעשות מצוות השבת אבידה.
קראתי את החומש העתיק וראיתי בפנים דפים עם השם שלך והבנתי שאת מורה/מרצה, ושעם החומש העתיק והדפים את כותבת את השעורים לתלמידים שאת מלמדת.
לפי המראה החיצוני של הבית הבנתי שהפרנסה שלכם לא כל כך טובה, אז החלטתי שאני עוזר לכם וצירפתי כסף במעטפה. ואם אתם צריכים עזרה במשהו בשמחה אני יכול לעזור לכם בכל מה שתצטרכו.
בברכה,
אלמוני
נ.ב.
בתוך החומש היו דפים של שאלות שהכנת לשיעורים של התלמידים וכך הבנתי שאת מורה. מאוד נהניתי מהשאלות שהיו כתובות בדף. האם תוכלי בבקשה להשאיר כל יום חמישי דף עם שאלות על פרשת השבוע?
התרגשה מאוד נחמה למראה החומש העתיק שאליו כל כך התגעגעה. ושמחה גם על הכסף שהביא להם השכן. ויותר מכל נחמה שמחה על זה שהיא יכולה להשיב לו על כגמולו. ומאז נחמה השאירה לו בכל יום חמישי דף עם שאלות ואחרי יום הייתה מוצאת נחמה את התשובות של השכן שהביא לה את המכתב, הכסף ויותר מכל – החומש העתיק היקר לה כל כך. מידי שבוע היא מצאה שם גם כסף שהביא לה השכן.
ואחרי כמה שבועות ששלחה לשכן את הדף עם שאלות החליטה נחמה לשלוח לעוד הרבה אנשים כדי לזכות גם אותם בדף פרשת השבוע ושהם ילמדו פרשת השבוע לעומק.
מהמצווה של השבת אבידה נולדה הזכות של הכנת ושליחת הדפים לאנשים רבים, וכך נוצרו דפי הלימוד של נחמה ליבוביץ. מעניין שהאיש ביקש להישאר אלמוני, אילו ידע כמה לימוד תורה נוצר מהמעשה הטוב שעשה.
לשמחתה של נחמה כמעט כל משפחתה עלתה ארצה וגם הם זכו ללמוד ולענות על השאלות של נחמה ליבוביץ.
