החברות
שלום קוראים לי שיינא מרילי . אני בת 8 אנחנו 5 במשפחה.
כשהייתי בת 6, לפני שעליתי לכיתה א’, מאוד התביישתי!!!!
אמא אמרה לי בסוף היו לך הרבה חברות, עניתי לה טוב בסדר הלכתי לישון לחוצה
בבוקר קמתי אמרתי לאמא אמא את יכולה להכין לי ארוחת בוקר אמא שלי אמרה לי לא את תוכלי בבית הספר הניתי לה מה !!! אוכלים בבית הספר ? אמא ענתה כן בודי אם לא תוכלו בבית הספר ותוכלו בבית אז תאחרו לבית הספר .
התלבשתי מהר ולקחתי מעיל ויצאתי לבית הספר, אמא שלי ליוותה אותי, הגעתי לכיתה והכרתי את המורה החדשה, בכיתה היו הרבה בנות אבל זה היה בית ספר בלי בנים, אחר כך המורה אמרה אני אסדר את סדר המקומות, באוכל שאלתי את מורה איפה האוכל המורה ענתה לי אמא שמה לך בתיק ארוחת בוקר, עניתי תודה . אני ישבתי ליד ילדה בשם שירה ורציתי להיות חברה של שירה, אחרי שהתרגלתי לכיתה ולבנות , אחרי שיעור מדעים , בהפסקה, ראיתי בכיתה את שירה יושבת ובוכה. ניגשתי לשירה ושאלתי אותה מה קרה, היא ענתה אני רציתי לשחק עם רוחלה שיר ודינה והם אמרו לי שהם לא רוצות לשחק איתי, עניתי לה אולי את רוצה לשחק איתי?
היא ענתה בביישנות כן, עניתי לה אז בואי לשחק. בסוף ההפסקה היא אמרה תודה על העידוד, עניתי לה בשמחה, והיא צחקה נכנסנו לכיתה ביחד ,
ואחר כך בשיער עזרתי לה בחשבון, בחופש הגדול התגעגענו אחת לשניה, בכיתה ב’ היה כול כך כף .
הסוף
