חלק א’:
הזברה לוקי גרה בגן החיות והיא מאוד אוהבת לאכול פרחים, השמש זורחת בגן החיות וילדים עדיין מסתכלים על הזברה, הזברה לוקי אוכלת פרח והפרח אומר לה “אל תאכלי אותי”, אני חבר שלך” הזברה לוקי אומרת: “אני מופתעת לא ידעתי סליחה” והיא מפסיקה לאכול אותו.
חלק ב”.
כעבור 8 חודשים הזברה לוקי המליטה גור קטן. הלילה הגיע והגור הקטן הלך לישון . השכם בבוקר הגור הקטן קם ואכל דשא. כתוצאה מכך נגמר להם הדשא בכלוב. הגור הקטן ראה דשא בכלוב של האריות וברח לכלוב שלהם. האריות ישנו והגור אכל את הדשא שלהם. וגם לאריות נגמר הדשא.
חלק ג
הגור הקטן הלך לחפש בעצמו עוד דשא. הוא ברח מהגן חיות ,הגור הלך המון עד שראה נמר גדול מאוד. הנמר רדף אחריו. הנמר תפס אותו. והגור היה בלחץ ולא ידע מה לעשות .
בינתיים הזברה לוקי קמה ואמרה אוי ואבוי לי איבדתי את הגור הקטן שלי. הזברה לוקי הייתה מודאגת מאוד היא בכתה ובכתה . האריות קמו ואמרו איפה הדשא שלנו?
בחזרה לנמר ולגור. הנמר אמר לגור “אין לי בית אין לי משפחה, תעזור לי”. הגור הקטן אמר “אני יכול להיות איתך. הנמר אמר “תודה רבה”. בגן חיות הזברה לוקי בכתה והפרח הרגיע אותה. הזברה לוקי שמחה שהפרח עזר לה. פתאום הפרח אמר “הי הנה הגור הקטן עם נמר גדול”
חלק ד
כעבור 5 חודשים הנמר חי עם הזברות. הנמר המליט גור קטן, שני הגורים שיחקו ונהנו” . הם חיו בשלום סוף
