הדרך אל השבי

  • שם: ידידיה מילר
  • כיתה: ג
  • המורה: שלמה לחיאני
  • בית ספר: בית אל בנים
  • ישוב: בית אל
  • מחוז: ירושלים

http://תאריך: יום רביעי ד טבת תשפ”ב • בס”ד כותרת; הדרך אל-השבי קוראים לי גדי ואני מפקד על יחידת קומנדו יבשתי, הבסיס שלי נמצא ליד גבול מצרים. , אירע לי נס גדול מאוד: כותרת משנה: מה קרה לגדי המפקד וכל הצוות? • גדי יצא עם 10 מחייליו לסיור סביב גדר הגבול. בעודם הולכים נזרק לכיוונם רימון עשן! הם מיד דרכו את נשקם! אבל העשן הפריע להם, הסתיר להם את התוקפים! מה יעשו? הם נחטפו אל רכב סמוי והחוטפים הסתלקו איתם. הם הושלכו בגסות אל תא סגור ומסוגר עם דלת ברזל כבדה. הם הרגישו מבוכה גדולה מאוד! הם לא האמינו שזה קורה, הם הרגישו זעם וכעס! בינתיים בבסיס החלו לדאוג, הם שאלו “איפה המפקד וכל הצוות”? לקראת הערב הגדי וחייליו קבלו ארוחת ערב, הם אכלו ללא תאבון. לאחר הארוחה הם התפללו ערבית, לאחר התפילה הם תכננו בריחה. לאחר שחלף שבוע מאז שנעלמו עקבותם של הלוחמים בבסיס חשבו שהם כבר מתים, וכך חלף חודש. המצב הזה נמשך, עד שיום אחד נעשה מעשה. בעוד החבורה ממלמלת תפילה גדי אומר: “עוד עשר-דקות המחבל צריך להגיע להביא לנו את הארוחה ” “אתם מוכנים?” שאל את חבריו? “עכשיו!” הדלת נפתחה לרווחה והמחבל נכנס לתא, מיד הפילו סגנו של גדי, חיים שמו, המחבל היה המום לגמרי!” כל הכבוד” כלם הריעו לחיים! תוך רגע המחבל היה כפות! בינתיים יחידה אחרת עושה סיור סביב הגדר. גדי ואנשיו החלו מתקדמים לכיוון הגבול שם נפגשו עם יחידת הסיור, בהתחלה חיילי הסיור חשבו שמדובר במחבלים אבל לאחר כמה שאלות גילו שאלו החטופים! השמחה הייתה גדולה מאוד! הם נסעו לבסיסם, שם כבר הספיקו להכין מסיבת הודיה סוערת! לאחר שנה גדי נפל בקרב!… ידידיה מילר כיתה ג’1 , בית ספר בית אל בנים. המחנך: הרב שלמה לחיאני.

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »