בס”ד
“וואו! איזה מראה ענקית!” התפעל פולי, “חחח, זאת מראה רגילה” צחק חברו הטוב – אלי. “אוף. כל דבר שאני רואה, נראה בעיני ממש גדול. אולי מישהו יתחשב בי וייעשה דברים שהם לא ממש ענקיים בשבילי?” רטן פולי, “ברור… אם יהיה נפח, סנדלר או טבח – בגודל שלך…” השיב אלי.
פולי – הוא לא גמדון רגיל. הוא קטן פי שניים פחות מכולם. אבל מעריכים אותו כי הוא מיוחד וחכם ויוצא דופן ממש. הוא עוזר לבני כיתתו לראות את הדברים הקטנים, שבעיניו הם בגודל רגיל. ולאט לאט עם הזמן, פולי הפך להיות המנהיג.
בואו נראה כיצד פולי מתנהל…
“… טוב, אז החבאתי בחצר חלקים של פאזל”, אמר אלי, “ואני מחלק אתכם לזוגות. כל זוג שימצא חלק, הוא ישים אותו בכניסה לחצר. אוקי. מירי ולרי. שלומי ויהודה …”. כך חילק אלי את כל בני כיתתו, ביום שהיה אחראי על הפעילות בחצר.
“ופולי יהיה איתי” קבע אלי לבסוף. כל בני הכיתה התרגזו. הם ידעו שאם אלי יהיה חבר של פולי, הם ינהיגו יחד. ולא רצו שזה יקרה.
“מצאנו! מצאנו שני חלקים!” קרא זוג אחד – מירי ולרי. הם רצו לכיוון פתח החצר כדי להניח את שני החלקים, ולפתע ראו את פולי ואלי מדברים ביניהם.
“מה זה ההתלחשות הזאת?” שאלה לרי בלחש. “אני לא יודעת. אני חושבת שפולי רוצה להיות חבר של אלי, וכך ייצא שגם אלי יהיה המנהיג שלנו”, לחשה מירי, “אוי לא! מי רוצה שאלי יהיה בכלל מנהיג?!” חששה לרי. “כן, אף אחד לא רוצה שאלי יהיה המנהיג השני. טוב, בואי נהיה בשקט ונקשיב, ולאחר מכן נראה מה נוכל לעשות” אמרה מירי ושתיהן השתתקו.
“אז מה אתה מציע שנעשה אם אתה חושב שעדיין לא כולם מעריכים אותך?” שאל פולי את אלי, בעודו מתרווח ונשכב על כסא קטן. “אה… אני לא יודע… אתה המנהיג ורק אתה יודע מה לעשות בעניין הזה…” אמר אלי בביישנות.
“תקשיב לי! אני יודע בדיוק מה צריך לעשות! אלמד אותך איך לעשות כמה דברים ואתה תעשה אותם. כך אתה תהיה חבר שלי וגם תהיה מנהיג שני! מה דעתך?” שאל פולי וקפץ מהכסא.
“אהה… אוקי. בוא נחזור לחצר. יכול להיות שאחד הזוגות כבר מצא כמה חלקים. בוא, מחכים לנו”, אמר אלי והתכונן ללכת.
“רגע, לאן אתה ממהר? אמרתי לך שאני רוצה ללמד אותך לעשות משהו, אני רוצה לגלות לך סוד של גמדים… אף אחד לא יודע אותו. ואני רוצה לגלות אותו רק לך…”, פולי לחש דבר מה לאוזנו של אלי, “מה?? אני לא מאמין שלא ידעתי את זה קודם! וזה ממש נכון!” התפעל אלי.
מירי ולרי, ששמעו את השיחה, השתוקקו מאוד לשמוע הסוד לגבי כל הגמדים. הם רצו לכיוון החצר. ילדי הכיתה חיכו בקוצר רוח לאלי, והילדות הגיעו בריצה. “אתם לא תאמינו”, פתחה מירי והתנשפה, “מצאנו שני חלקים והלכנו לכיוון פתח החצר. ואת מי ראינו? את פולי ואלי מדברים! והם שוחחו על המנהיג השני, שזה כנראה יהיה אלי…”, אמרה מירי.
“אוי לא! מה את מציעה שנעשה?”, אמר אחד מבני הכיתה, “אני לא יודעת. אבל אני כן יודעת שפולי גם סיפר לאלי את הסוד של הגמדים!!”
” הסוד של הגמדים???” צעקו כמה ילדים.
“כן! אבל…” אמרה מירי והשתתקה מייד כי באותו רגע, ראו כולם את פולי ואלי מתקרבים לכיוונם…
המשך יבוא….
