האלבום העתיק / יסכה קייזר כיתה ג’ – 2 בי”ס מוריה, תל אביב
היה הייתה ילדה, בשם שרה, שהוריה נפטרו. אז היא גרה אצל סבא וסבתא שלה. כל יום הייתה יורדת למקלט בביתם.
יום אחד, היא ירדה למקלט וסידרה שם את החפצים, פתאום, ראתה קופסא ישנה שמעולם לא ראתה לפני כן, היא פתחה את הקופסא לאט לאט בפנים היא מצאה אלבום ישן. היא דפדפה באלבום וראתה תמונות ישנות של אנשים שלא הכירה. הארצה לסבא וסבתא והראתה להם את האלבום. אחרי שהם סיימו להסתכל על התמונות באלבום, הם סיפרו לה שהתמונות הן של אנשים מיוחדים. אלו הם סבא וסבתא רבא שלך. איפה צולמו התמונות שאלה שרה? “באירופה” ענתה סבתא. “הם היו מעפילים שהעפילו לארץ ישראל ביחד עם עוד אנשים מארץ הולדתם. כשהם הגיעו לארץ, הבריטים תפסו אותם ולקחו אותם למחנות מעצר. רק לאחר שנה הגיעו יהודים והוציאו אותם ואז הם הגיעו לישראל”.
למה הבריטים לקחו אותם למחנות מעצר? למה היה להם כל כך חשוב שיהודים לא יגיעו לארץ ישראל? שאלה שרה.
אני לא כל כך יודע ענה סבא, אני מאוד סקרנית אמרה שרה, הייתי שמחה לגלות את התשובה. את יכולה לשאול את סבתא נחמה בהזדמנות.
עכשיו בואי לאכול ארוחת ערב קראה לה סבתא מהמטבח בקומה למעלה.
באמת, כעבור שבוע נסענו לבקר את סבתא נחמה, שאלתי אותה את השאלה שסקרנה אותי. סבתא נחמה ענתה לי “כי הערבים לא רצו שהיהודים יעלו לארץ והבריטים לא רצו להרגיז את הערבים” ענתה סבתא נחמה.
לאחר זמן מה, חזרנו הביתה. דפדפתי עוד קצת באלבום ואז שאלתי את סבא, מי פה זה סבא וסבתא רבא שלי? הוא הצביע על שני אנשים. גבר ואישה. האישה הייתה רזה יחסית וגבוהה והגבר היה נמוך וקצת שמנמן. אחרי שסיימתי להסתכל על התמונות, הלכתי להתקלח ולאכול ארוחת ערב. לאחר מכן נכנסתי למיטה והלכתי לישון.
למחרת כשחזרתי מהלימודים, חיכתה לי הפתעה. יום הולדת שמח אמרה סבתא, על המיטה חיכתה לי מתנה. פתחתי את הקופסא וראיתי בתוכה קופסת שוקולדים ובובה (שרציתי כל כך) ותמונה שלי עם אמא ואבא שלי. שמחתי כל כך, רצתי וחיבקתי חזק חזק את סבתא וסבא שלי. ואז הלכנו לאכול ארוחת ערב. אחרי הארוחה סבתא הוציאה מהמקרר עוגת שוקולד עם סוכריות (העוגה האהובה עלי).
תודה רבה סבא וסבתא, תודה רבה על כל היום הולדת אמרתי. אכלנו את העוגה והלכנו לישון שבעים ומלאי חוויות מהיום שעבר עלינו. הרגשתי שמחה ענקית בלב.
האלבום העתיק / יסכה קייזר כיתה ג’ – 2 בי”ס מוריה, תל אביב
היה הייתה ילדה, בשם שרה, שהוריה נפטרו. אז היא גרה אצל סבא וסבתא שלה. כל יום הייתה יורדת למקלט בביתם.
יום אחד, היא ירדה למקלט וסידרה שם את החפצים, פתאום, ראתה קופסא ישנה שמעולם לא ראתה לפני כן, היא פתחה את הקופסא לאט לאט בפנים היא מצאה אלבום ישן. היא דפדפה באלבום וראתה תמונות ישנות של אנשים שלא הכירה. הארצה לסבא וסבתא והראתה להם את האלבום. אחרי שהם סיימו להסתכל על התמונות באלבום, הם סיפרו לה שהתמונות הן של אנשים מיוחדים. אלו הם סבא וסבתא רבא שלך. איפה צולמו התמונות שאלה שרה? “באירופה” ענתה סבתא. “הם היו מעפילים שהעפילו לארץ ישראל ביחד עם עוד אנשים מארץ הולדתם. כשהם הגיעו לארץ, הבריטים תפסו אותם ולקחו אותם למחנות מעצר. רק לאחר שנה הגיעו יהודים והוציאו אותם ואז הם הגיעו לישראל”.
למה הבריטים לקחו אותם למחנות מעצר? למה היה להם כל כך חשוב שיהודים לא יגיעו לארץ ישראל? שאלה שרה.
אני לא כל כך יודע ענה סבא, אני מאוד סקרנית אמרה שרה, הייתי שמחה לגלות את התשובה. את יכולה לשאול את סבתא נחמה בהזדמנות.
עכשיו בואי לאכול ארוחת ערב קראה לה סבתא מהמטבח בקומה למעלה.
באמת, כעבור שבוע נסענו לבקר את סבתא נחמה, שאלתי אותה את השאלה שסקרנה אותי. סבתא נחמה ענתה לי “כי הערבים לא רצו שהיהודים יעלו לארץ והבריטים לא רצו להרגיז את הערבים” ענתה סבתא נחמה.
לאחר זמן מה, חזרנו הביתה. דפדפתי עוד קצת באלבום ואז שאלתי את סבא, מי פה זה סבא וסבתא רבא שלי? הוא הצביע על שני אנשים. גבר ואישה. האישה הייתה רזה יחסית וגבוהה והגבר היה נמוך וקצת שמנמן. אחרי שסיימתי להסתכל על התמונות, הלכתי להתקלח ולאכול ארוחת ערב. לאחר מכן נכנסתי למיטה והלכתי לישון.
למחרת כשחזרתי מהלימודים, חיכתה לי הפתעה. יום הולדת שמח אמרה סבתא, על המיטה חיכתה לי מתנה. פתחתי את הקופסא וראיתי בתוכה קופסת שוקולדים ובובה (שרציתי כל כך) ותמונה שלי עם אמא ואבא שלי. שמחתי כל כך, רצתי וחיבקתי חזק חזק את סבתא וסבא שלי. ואז הלכנו לאכול ארוחת ערב. אחרי הארוחה סבתא הוציאה מהמקרר עוגת שוקולד עם סוכריות (העוגה האהובה עלי).
תודה רבה סבא וסבתא, תודה רבה על כל היום הולדת אמרתי. אכלנו את העוגה והלכנו לישון שבעים ומלאי חוויות מהיום שעבר עלינו. הרגשתי שמחה ענקית בלב.
