האוצר האבוד
היה הייתה ילדה בשם יעל. בוקר אחד כמו בכל בוקר, קמה יעל מוקדם, התארגנה, והלכה לבית הספר. כאשר חושבת: “הנה צפוי לי עוד יום משעמם…” היא לא ידעה שהיום דווקא צפוי להיות לה יום מאוד מיוחד. וכאשר הגיעה יעל לבית הספר היא ראתה פתק תלוי. בפתק היה כתוב: “ישנו אוצר חבוי שאיש אינו יודע איפה הוא אבל מסופר עליו שמי שימצא אותו יתעשר”. יעל החליטה שמיד אחרי בית ספר תשאל את הוריה אם היא יכולה ותצא לדרך. מרוב התרגשות לא הצליחה יעל להתרכז בשיעורים. היא חיכתה בקוצר רוח שיסתיים כבר בית ספר, הוא הרגיש לה כאילו הוא לוקח שנה, כשסוף סוף נגמר בית ספר יעל רצה מהר ככל יכולתה והגיעה הביתה תוך שתי דקות בלבד מתנשמת ומתנשפת. למרות שהייתה עייפה מהריצה הייתה יעל מאושרת. היא חיפשה במהירות את הוריה, שאלה אותם ולאחר מאמצים מרובים הצליחה יעל לשכנע את הוריה לצאת. היא לקחה איתה צידה לדרך ויצאה. יעל החליטה להתחיל מהיער שליד ביתה. אך כאשר הגיעה ליער התחרטה מפני ששמעה את יללותיהם של הזאבים והשועלים. אך לבסוף החליטה להיאזר באומץ ולהיכנס. כבר היה לילה, רוח קרה נשבה, ויעל התחילה לראות רק קצת את זנבותיהם של השועלים והזאבים, כעבור מספר דקות הם יצאו לגמרי והיה נראה שכולם מסתכלים לכיוון אחד-יעל! יעל ממש פחדה מה כעת יעלה בגורלה? לאט לאט הצליחה יעל לראות עוד ועוד שועלים וזאבים, יעל לא ידעה מה לעשות אך לבסוף החליטה לקפוץ לעץ הסמוך כאשר היא חושבת “אם לא אעשה דבר אמות. אבל אם אקפוץ לעץ יש לי עוד סיכוי לחיות!” יעל קפצה ו…נשארה בחיים!!! לאחר מסע ארוך עם עוד הרבה סכנות מצאה יעל את האוצר בתוך גזע עץ! איזה כיף!!!!!. יעל רצה הביתה (אבל הייתה צריכה להתמודד עם כל הסכנות שהיו לה בהלוך) וכאשר הגיעה הביתה צעקה-“אמא! אבא! מצאתי את האוצר! לשמע הצעקות רצו אימה ואביה לסלון למרות שלא כל כך האמינו. אך להפתעתם גילו הוריה של יעל שאכן האוצר שכולם מחפשים במשך שנים נמצא אצלם! איזו התרגשות!!! אחרי הרבה נשיקות , חיבוקים והמילים “התגעגעתי אליך!” ו”גם אני!” יעל התחילה לספר כל מה שקרה. עד שסיימה יעל לספר כבר הייתה השעה מאוחרת מאוד וכל משפחתה הלכה לישון שמחים ומאושרים. באותו לילה קם איש אחד בשם אליהו. אשר מתברר שהוא היה גנב. כאשר שמע על האוצר אליהוא החליט לבוא לכל בית ולבדוק אם האוצר שם. ובמקרה היום הוא ביקר בבית של יעל. יעל והוריה לא העלו על דעתם שדווקא בבית שלהם ודווקא באותו הלילה יבוא גנב. ולכן הם השאירו את התיבה בסלון. הגנב(אליהו )פתח את הדלת (היו לו מפתחות לכל הבתים)ראה את התיבה בסלון, נכנס, לקח בזריזות את התיבה, יצא ונעל את הדלת. בבוקר יעל הלכה לסלון וראתה שנגנבה התיבה. אמא! אבא! גנבו את התיבה! כשהוריה של יעל שמעו את הצעקות הם באו לסלון וגילו שאכן נעלמה התיבה! “לא יכול להיות שהתיבה נגנבה הדלת נעולה והייתה נעולה” אמר אבא, אבל יעל התעקשה “אני אומרת לכם התיבה גנובה!” “טוב” אמרה אמא “קודם כל נחפש את התיבה אחר כך אם לא נמצא נטלפן למשטרה,” וכך היה. הם חפשו וחפשו ולא מצאו. הם טלפנו למשטרה המשטרה מצאה את התיבה בבית של אליהו. היא החזירה אותה ליעל והוריה ולכדה את אליהו.
