האביר אמיץ הלב

בס”ד

שם התלמיד/ה :דוד דבוש
שם מחנך/ת: הרב אליהו בראשי
שם ביה”ס: תתמ”ד נעם חומת שמואל

        האביר אמיץ הלב

יום אחד היה אביר הוא היה חזק, היה לו סוס לבן, חרב חומה, גלימה ומגן ועליו סמל של ממלכת הטוב. הוא היה אמיץ ולא ריחם על החילים של הצבא שנילחם מולו בממלכה הטוב. יום אחד בממלכה קרה אסון, בא צבא הרוע לתקוף את הממלכה. האביר אסף את החיילים שלו ואמר להם שיש ציווי מהמלך, ללכת ולהילחם בחיילים של צבא הרוע. המלחמה הייתה קשה, ושתי הצבאות איבדו חיילים רבים בקרב. האביר רצה לעשות סוף למלחמה וקרא לכל החילים המובחרים ביותר ואמר להם “בואו נעשה לזה סוף ונלחם באומץ לב. הם הסכימו איתו וניצחו את הצבא השני,  ובממלכה היה אושר ושמחה. החיים בממלכת הטוב המשיכו כרגיל כולם שמחו על הניצחון במלחמה. ביום אביב לאחר המלחמה, בארמון המלך הייתה מסיבה גדולה, שמחה שירים, ריקודים וסעודה חגיגית. עשו מצעד לחילי הצבא שנלחמו במלחמה ובזכותם הייתה שמחה גדולה בממלכת הטוב. החיילים של ממלכת הרוע, כעסו מאוד על כך שהחיילים של ממלכת הטוב נצחו אותם והם החליטו לנקום בהם, הם התחילו להתקרב לממלכת הטוב עם כלי נשק חדשים, סוסים ומגנים. האביר ראה את צבא הרוע מתקרבים ואמר “כל מי שיכול להצטרף למלחמה שיבוא, יש לנו מערכה נוספת, אנחנו צריכים להציל את ממלכת הטוב”. המלחמה הייתה מאוד קשה, אבל אנשי ממלכת הטוב לא וויתרו וניסו להחזיק מעמד. האביר היה מעודד אותם. כשהוא ראה שהמלחמה לא נגמרת עלה לו רעיון לשים מוקשים שיקשו על החיילים של צבא הרוע להתקרב לממלכה. הפעולה שלו הצליחה ויחד עם כל אנשי הממלכה הם הצליחו להביס את צבא ממלכת הרוע. השמחה והשלווה  חזרו לממלכת הטוב. כל מי שהגיע להגן על ממלכת הטוב חזר לביתו בשלום. בממלכה החליטו לחגוג שוב את הניצחון בשירים, ריקודים, סעודה מפוארת וקבעו יום חג. האביר, שר הצבא היה מאושר מאוד, הוא כל כך שמח שהוא לא יכל להפסיק לחייך, כל אנשי הממלכה הודו לו על זה שהוא שם לב שבאים לתקוף אותם, על זה שהוא הצליח לגייס אנשים שילחמו בזריזות ועל זה שהוא היה חכם ופיזר מוקשים בדרך לממלכת הטוב. אנשי ממלכת הטוב החליטו פה אחד שהם רוצים להודות לו כולם יחד ולכן הם התאספו בכיכר העיר, הזמינו את האביר ועשו לו הפתעה. כל התושבים אמרו לו “תודה” והמלך העניק לו תעודה מיוחדת ואות כבוד של אביר מובחר, ומדליה של אומץ לב וחוכמה. עקב המלחמה, ישבו כל חכמי הממלכה עם המלך והאביר וחשבו יחד מה צריך לשפר בממלכה. הם החליטו לבנות חומה שתגן על התושבים והבתים מפני צבאות רעים. בעודם יושבים ומתכננים הם שמעו קולות חזקים של פיצוצים, הם הביטו מהחלון וראו חיילים עם נגמשים וטנקים שבאים לעבר ממלכת הטוב. האביר האמיץ הורה מיד לכולם לטעון את התותחים ולירות לעבר “מכונות המלחמה” של האויב. לפתע הם ראו שצבא הרוע נסוג לאחור, בהתחלה הם לא הבינו למה? אך מהר מאוד הם ראו דגלים לבנים מונפים באוויר. החילים של צבא הרוע לא רצו להילחם יותר. הצבא שלהם הרוס, החברים שלהם מתו והם הרגישו שהם לא יכולים לנצח את האנשים של ממלכת הטוב.

השקט והשלווה חזרו לממלכת הטוב, המלך נפטר מזקנה והתושבים החליטו למנות את האביר האמיץ שיהיה המלך החדש. האביר התרגש מאוד והפך למלך במסיבה חגיגית שערכו לכבודו ואמר לכל התושבים “כשאנחנו מאוחדים ושמחים אנחנו בלתי מנוצחים”.

סוף                                                                                                                                 

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »