בס”ד יום רביעי ב’ בשבט התשפ”ב 2022
יומני היקר,
היום קרה לי מקרה שאני רוצה לספר לך עליו.
הכל התחיל ביום שבת. נפגשנו אני, חברתי מוריה שכולם קוראים לה מוריה הקטנה, חברתי מוריה שכולנו קוראים לה מוריה הגדולה ואחי גלעד. קבענו שניפגש בגן השעשועים בשעה 14:00.
כשהגיעה השעה הלכתי עם אחי גלעד לגן השעשועים. וכאשר פגשנו את שתי חברותיי ששמן מוריה הן היו חיוורות כסיד.
“מה קרה?” שאלתי אותן. “הוא כאן”, אמרה מוריה הקטנה בקול רועד.
“מי זה הוא?” שאלתי “ולמה אתן נראות כאילו אתן מפוחדות?” הוסיף גלעד. “אולי כי אנחנו באמת מפוחדות!” קראה מוריה הגדולה. “ממי אתן פוחדות?” שאל גלעד.
“בוא אתה ותיראה אבל טליה לא יכולה לבוא איתך כי אני פוחדת שהוא יגלה אותנו.” מוריה הקטנה ממש הרגיזה אותי עם המשפט הזה. “די!!!” צעקתי “מי זה הוא?” ובאותו הרגע חזר גלעד עם מוריה הגדולה ופניו גם הם מבוהלות. “עכשיו תור טליה!” הכריזה מוריה הגדולה. לפתע כאבה לי הבטן והרגשתי בחילה, גלעד הוא לא ילד שפוחד מכל דבר ופעם הוא תפס ג’וק בידיים שלו אחרי שאפילו אבא שלי פחד וקפץ על המיטה שלי. חצינו את הדשא וצעדנו לעבר מתקני הקושר והספורט. לפתע נשימתי נעתקה. ראיתי שם את האיש השחור. אם אינכם מכירים את האיש השחור אציג בפניכם אותו. ראשית כל הוא איננו אתיופי, הוא רק מתלבש בחולצה שחורה, לובש מכנסיים שחורים, מכוסה בגלימה שחורה למרות שהיה מאוד חם וכל החפצים שלו שחורים. נשבעת לכם! פעם אחת ראיתי אותו מעשן בסיגריה שחורה שמאוד יקרה. הדבר היחיד שהיה לא בצבע שחור הוא המקל שמימנו הוא לא נפרד אפילו לא לרגע אפילו לא בשירותים! מוריה הגדולה אמרה פעם שהוא הרביץ לה עם המקל ומוריה הקטנה הוסיפה שפעם היא ראתה אותו מכניס פלפל חריף לפיצה ונותן לאיש אחד וחצי שעה אחר כך היא ראתה אמבולנס חונה בדיוק ליד הבית של אותו האיש. רצתי בכל כוחי אל הכניסה כדי שהאיש השחור לא יראה אותנו, רציתי לסיים עם הסיפור הזה אלא שאת מוריה הקטנה זה דווקא עניין מאוד. “ראיתם?” שאלה. “אני גם ראיתי אותו חופר וקובר משהו שחור ועגול.” אמר גלעד. “רק רגע!” אמרתי, “זאת כנראה פצצה!”
“אולי ניפגש אצלי היום בחמש?” שאלה מוריה הגדולה. “סגור!” אמר גלעד.
בשעה חמש הלכתי למוריה הגדולה, ואם חשבתי שאני הולכת להירגע מכל עניין האיש השחור אז ממש טעיתי כי איך שנכנסתי קידם את פניי קולב עם גלימה שחורה. “מה זה?” שאלתי קצת מפוחדת מכיוון שהגלימה מוכרת לי אבל לא ידעתי בדיוק מאיפה. “זה הז’קט של אבא שלי”. אמרה מוריה הגדולה וכשהתקדמנו לסלון הוא היה מעוטר בתמונות של כל אנשי הבית ועץ משפחה מרשים מאוד כולל הדודים והסבתות!
לפתע נפתחה הדלת ואל הבית נכנס כנראה אבא של מוריה עם מקל כזה של זקנים שגם היה מוכר לי. מרוב שהיה קר, עפה הגלימה מהקולב על תמונתו של האבא. הצירוף של הגלימה על התמונה- יצר מראה מפחיד- האיש השחור!
“אבא? אבא? אתה!?” “אני ממש מצטער מוריונת קטנה שלי” אמר האבא. “פשוט היה באותו יום ממש קר והמעיל היחיד שלא היה בכביסה היה הז’קט השחור ובמקרה היו לי בגדים שחורים. גם קברתי כדור לכלבה של השכנים, נתתי פיצה למישהו ובטעות פגעתי בך” ולאחר שמוריה נרגעה, הם התחבקו.
