גיבור / עדי טישלר
אני רוצה להיות גיבור! אמרתי לאמא בהתרגשות.
אמא הסתכלה עליי מבולבלת, מה פתאום גיבור עכשיו?
קודם רצית להיות חיה.
לפני זה חייל,
ולפניי לפניי צייר.
אבל אני רוצה להיות גיבור!
מה אני יכול לעשות כדי להיות גיבור אמיתי?
שאלתי
אולי להתחפש? אמא נראתה מתבדחת,
אמא הפעם זה רציני!
אני לא יודעת…
אמרה אמא והלכה.
הבנתי שאם אני רוצה להיות גיבור אני צריך לעשות את העבודה בעצמי.
קודם אני צריך כוחות…
אבל איפה אני אשיג? יש חנות לכוחות?
אולי אם יעקוץ אותי חרק כמו ספיידרמן יהיו לי כוחות?
אולי בכלל אני קוסם ונולדתי עם כוחות ואני צריך ללכת ללמוד בבית ספר לקוסמים?
אולי אני צריך בכלל לחפש כוחות?
החלטתי!
אדאג קודם לתלבושת…
פרק 2
הלכתי עם אמא לחנות התחפושות.
הכל שם נראה כל כך יפה ומצחיק!
אבל שום תחפושת לא הייתה של גיבור,
שאלנו את המוכר שאמר לנו איפה יש.
ואוו!
כמה תחפושות!
היה שם מבחר תחפושות גיבור בכל הצבעים.
כל מה שנשאר לך זה רק לבחור. אמרה לי אמא,
טוב. אממ… מה אבחר? את הצהוב או כחול או הירוק או בכלל משהו שונה כמו בורדו?
אממ, המשכתי להמהם אולי צהוב?
מיד המוכר הוריד לי את התחפושת הצהובה אבל לא הרגשתי שזה מתאים לי, לא במידה…
הצבע… או התחפושות.. פשוט לא התחברתי,
הלכתי לאמא והנדתי בראשי לשלילה.
מדדתי את הצהוב גם את כתום את הכחול ואפילו
את הבורדו (הצבע ששמרתי למקרה חרום…)
פשוט לא הרגשתי אני. ואני יודע שאם מתחפשים בפורים למשל כל הקטע זה להרגיש מישהו אחר.
אבל לא הרגשתי שבאמת מסתכלים עלי וחושבים:
הנה גיבור!
לא הרגשתי.
יצאנו מהחנות.
אני באכזבה ואמא מנסה לעודד אותי.
לא נורא… אמרה אמא.
כשחזרנו הביתה גם אבא ניסה לנחם אותי.
הלכתי לחדר מבואס ונשכבתי על המיטה.
בהתחלה היה נראה לי שיש שני שלבים פשוטים (תלבושת וכוחות) בשביל להיות גיבור אבל אפילו את זה אני לא מצליח?
אוףףףףף.
זה יותר קל להיות צייר או חייל או חיה.
אמא צדקה שהייתה מבולבלת.
מה הקשר גיבור?
פרק שלישי
למחרת חזרתי הביתה מבית הספר עדיין מאוכזב ממה שקרה אתמול.
ראיתי שני ילדים קטנים בוכים.
מייד רצתי אליהם ושאלתי מה קרה.
מרוב בכי הם לא הצליחו לדבר
אמא… אבא… הם מלמלו.
הלכנו לאיבוד!
שניהם הצליחו להגיד ביחד לבסוף.
אתם יודעים את מספר הטלפון שלהם?
שאלתי במהירות מתוך דאגה.
שניהם הנידו בראשם לשלילה
תוך כדי בכי מר.
הלכתי מיד לחפש את אימם.
אולי אמצא אמא שנראית מודאגת.
ואשאל אותה.
אנשים רבים שאלו מה קרה ומה אני מחפש
סיפרתי להם כמובן את מה שקרה.
הם התחילו לחפש.
ככה כל הרחוב חיפש חוץ כמה אנשים בתוך הבניינים.
לא מצאנו את אימא שלהם.
יצאנו מהרחוב לחפש מחוץ לאזור שחיפשנו.
ראינו שם אישה שנראית מודאגת מאוד.
רצתי אליה ושאלתי מיד מה קרה.
האישה אמרה בבכי שילדיה נעלמו וכנראה נאבדו.
שמחתי כל כך!
עזרתי למשפחה!
האישה נראתה כאילו אבן ענקית ירדה מעל כתפיה, ואמרה עשית מעשה גבורה!
ואז הבנתי שלהיות גיבור זה לא אומר להתלבש
או לקבל כוחות.
להיות גיבור זה לעזור.
