לפני שנים רבות היה הייתה ילדה ושמה נורה. נורה הייתה ילדה מאוד רגישה אבל גם עקשנית מאוד. היו לנורה עיניים כחולות בוהקות, עור לבן בהיר ושיער בלונדיני ארוך שתמיד היה אסוף בצמה ארוכה.
עד יום הולדתה השנים עשר נורה הייתה ילדה רגילה, כמו כל קוסמת בממלכה הדרומית. אבל ביום הולדתה השנים עשר הכל השתנה כשקוסמי האוויר של הממלכה הודיעו שזו תהיה שנה נטולת חורף.
נורה כל כך אהבה חורף, עד כי ברגע ששמעה את הבשורה הרעה, היא התנדבה ללכת לממלכת הצפון. לנורה לא היה כישרון ייחודי משלה בממלכת הקוסמים. כלומר, לא הייתה לה יכולת מיוחדת בקסמים מעבר לקסמים בסיסיים. לכן רוב הקוסמים פקפקו בנורה ובהחלטותיה. אבל כשראו את האומץ והעקשנות הטמונים בה, מיד ויתרו על הרעיון לשכנע אותה שלא לצאת למסע המסוכן והמרוחק.
מיד אחרי החלטתה נורה יצאה להיפרד מהוריה המאמצים ומחברותיה הטובות. כאשר נפרדה מהוריה אביה אמר לה: “בדרכך תחווי תלאות רבות ולכן כדי להגן עליך ולשמור עליך אני מעניק לך את שלוש הפיות המלוות, שלאורך כל הדרך ישמרו עלייך וילוו אותך עד ליעדך”.
בסיום דבריו נתן לנורה תיבה שחוקה מעץ שנראה כי עברה תלאות רבות. בתיבה היו מונחות על כר שלוש פיות זעירות. כנפיהן הכסופות נחו על גופן הרך ושערן הארוך היה מפוזר על הכר. “תודה” אמרה נורה בחום, ובלבה חשבה: “עם המתנה הזאת אני בלתי מנוצחת”!
אחרי דברי הפרידה הרבים יצאה נורה למסע. בזמן הזה הפיות כבר הספיקו להתעורר ומיד כשנורה באה יצאו מהתיבה ואמרו: “שלום, אנו הפיות המלוות ובאנו ללוות אותך ליעדך.” ומיד הוסיפו ושאלו: ” לאן מועדות פנייך?”
“פניי מועדות לצפון, האם תוכלו לעזור לי להגיע לשם?” שאלה גם היא.
“כמובן” אמרו ובסיום דבריהן הסתחררו סביב נורה ויצרו מפת קסמים שעשויה משבבים של כנפי פיות.
תפקידה של אותה מפה היה להגן ולשמור על מי שמשתמש בה. הפיות זיהו מיד את כשרונה של נורה וניסו ללמד אותה קסמים ללא ידיעתה. הן התחילו לעוף מעלה מעלה עד שנורה לא ראתה אותן מעבר לעננים. מיד כשראתה נורה את הפיות נעלמות מעבר לעננים, היא חשה דחף להיות איתן וכשעצמה את עיניה היא הרגישה שהיא מעופפת איתן במרומים.
כאשר פקחה את עיניה הרגישה נורה שמשב רוח צפונית סוחף אותה השמיימה. שנייה אחר כך, היא עופפה בשמיים לצד הפיות.
אחרי שנורה גילתה את אחת מיכולותיה המיוחדות כל השאר הלך בקלות. את שאר המסע הן עברו בתעופה ומדי פעם הצצה במפה ותוך כדי המסע היא גילתה שהיא שולטת ברוח הצפון! כלומר, היא יכולה לעוף, לזמן את רוח הצפון, לומר לה מה לעשות והיא תעשה.
את שאר המסע עברה נורה בתעופה. כך, אחרי יומיים הן כבר הגיעו לשער הממלכה הצפונית שהיה עשוי מקרח יבש.
“שלום, באנו מהממלכה הדרומית כדי להיפגש עם בוריאס מלך הרוח הצפונית” אמרה נורה לשומר שעמד ליד השער.
“אם זהו רצונכן – היכנסו!” אמר השומר. הוא פתח את השער והן נכנסו לממלכה הצפונית. אז פנו אל הארמון, להיפגש עם בוריאס.
מיד כשראה בוריאס את נורה קרא בקול: “בתי! בתי!” והתחיל להתייפח מרוב אושר על מציאת בתו. נורה לא הבינה את המתרחש ורק שאלה בקול: “מה?!”
הפיות, שמתחילת המסע ידעו, הסבירו לנורה את הכל.
“רק דבר אחד אני לא מבינה: למה אין חורף?” שאלה נורה את בוריאס.
“מתוך געגוע אלייך, בתי” אמר המלך.
