מגיש: יאיר שמעון לחמי. מחנך: הרב מעוז דדו.
בר מצווה לא רגילה
רון קם משנתו עם פרפורים בבטן על שבת בר מצוותו מחר, בעוד שיוסף אחיו הגדול מתעורר משנתו ושואל אותו מה קרה? רון עונה לו “אני מתרגש משבת הבר המצווה שלי- אתה יודע שאני צריך לקרא בתורה…”, עוד לפני הזריחה כל המשפחה מתארגנים, וכך נוסעים ביחד לבר המצווה בהתרגשות ,הם מגעים לאולם כאשר מתקבלות תגובות : “איזה אולם יפה”, “לא דמיינתי שזה יראה כך”. בני המשפחה לא יודעים שאצל רון רק מתחזקים יותר ההתרגשות והלחץ. המשפחה נכנסת לאולם וקריאות של מזל טוב נשמעות.
הגיע זמן הקריאה בתורה , רון עולה לבמה ובקול רועד מתחיל את הברכות: “ברוך אתה ה’.. אשר בחר בנו” הקהל עונה אמן לברכתו הנרגשת וכולם מחכים לשמוע את קריאתו העריבה. ואז קרה דבר נורא – שום קול לא יצא מפיו של רון. חלפו רגעים שנראו כנצח, רחשים נשמעו בקהל: “מה קורה?”, “למה הוא לא מתחיל?”… פניו של רון המסכן התאדמו ומיד החווירו. כמה שניסה להתחיל את המילה הראשונה- “ויגש”… לא עלה בידו הדבר. הישועה הגיעה ממקום לא צפוי: הסבתא הגדולה של רון קראה מעזרת הנשים: “הביאו לו לימון ודבש! “. ברגע שמשה חברו הטוב שמע זאת הוא יצא מהאולם בריצה וחזר כעבור רגעים ספורים כשהלימון והדבש בידו. רון לגם מעט מהמשקה החמוץ-מתוק, והנס אכן קרה: “ויגש אליו יהודה” נשמע קולו הנעים והעצמתי של רון בכל רחבי האולם. לאחר קריאת התורה, ירד רון מהבמה וחיבק את חברו הטוב משה. משם הוא רץ לחבק ולהודות לסבתא הגדולה שהצילה אותו ממצב הביש. “סבתא איך ידעת שזה מה שיעזור?” שאל רון. “הו, רון יקירי, זה בדיוק מה שקרה לך קרה לאחי הגדול נפתלי לפני 70 שנה בבר המצווה שלו וגם שם הסבתא הגדולה הציעה את הלימון והדבש… מי יודע אולי זהו סוד משפחתי בן מאות שנים… שיקוי משפחתי להרגעה בבר מצוה.” רון הרגיש רעב וניגש אל השולחנות העמוסים כל טוב ואכל עם שאר בני הדודים .לאחר הארוחה הם רקדו קצת. לשמחתו של רון האורחים שומעים את דבר התורה , רון מסים את דבריו ומשפחתו של רון כבר מתארגנים ליציאה. ביציאה, אמא של רון שואלת: “נהניתם?” רון חושב כמה שניות ואומר: “כן!”
רון מחליט לספר לאמו על הפחד והחשש שלו בבר המצווה , והיא נותנת לו נשיקה של אהבה ואומרת לו :”כל הכבוד שאמרתה את האמת ושיתפת אותי..”
מאת: יאיר שמעון לחמי
