ב’ה
טבת-תשפ”ו
בדרך האמונה לארץ ישראל
באחד מימי הסתיו הקרירים הקיש על דלת ביתו של כבוד הרב יוסף משאש זצ”ל אדון אברהם לוי ועל פניו ארשת של דאגה ומבוכה. את הדלת פתחה הרבנית שמחה. “הרבנית” פתח אדון לוי “כבוד הרב נמצא? אני חייב שיתן לי עיצה. אין לי דקה של שקט בבית ו..”
“כן, אדון לוי. הרב נמצא . אני אודיע לו שאתה מבקש להיפגש איתו. בוא תיכנס. אל תעמוד בדלת..” אדון לוי נכנס בהיסוס וזז בעצבנות במקומו. כעבור כמה דקות חזרה הרבנית והובילה אותו לחדרו של הרב משאש. החדר היה קטן ומלא ספרי הלכה, גמרא, תלמוד ומשנה. ליד החלון הקטן, ישב כבוד הרב מול שולחן ונראה, שהרב טרוד בכתיבה על קלף.
“כבוד הרב..?” פנה אדון לוי בקול שקט. הרב הרים את עיניו הטובות והביט באדון לוי ברכות ופניו מאירות. “שב בבקשה, אברהם חביבי, מה קרה? אתה נראה מוטרד ומודאג..”
אדון לוי השפיל את מבטו, נאנח. הוא לקח אוויר וכשרצה לשפוך את ליבו לפני כבוד הרב, נכנסה הרבנית וידיה נושאות מגש עם שתי כוסות תה- נענע מהבילות וצלוחית עוגיות. “סליחה..”מילמלה הרבנית בביישנות. היא הניחה את המגש על שולחן צדדי קטן ויצאה בשקט מהחדר. אדון לוי נטל כוס תה אחת, שאף לראותיו את הריח הנעים והמרגיע של הנענע, ברך ולגם לגימה קטנה, שקצת שרפה לו בלשון. הרב חיכה בסבלנות לאדון לוי ואף הוא בירך ולגם במתינות ובנחת מהתה.
“כבוד הרב, אני לא יודע מה לעשות?! כידוע לך, לפני מספר חודשים קמה מדינת ישראל. בניי ואשתי רוצים לעלות לארץ ואני חרד- מה אעשה עם העסק שלי? מימה נתפרנס בארץ? איפה נגור? איך נסתדר?… כל יום ויכוחים בבית ואהרון בני הבכור כועס עליי ומאיים לעזוב את הבית ולעשות עלייה לבד! אשתי חנה בוכה וזועקת, שהיא לא מסכימה שאהרון יעלה לבד.. מה אתה מייעץ לי כבוד הרב?.? בבקשה, כבודו, דאגה בלב איש ישיחנה מליבו וגם כל עיצה שתיתן לי אקבל”..
כבוד הרב לקח לגימה קטנה נוספת, חייך ואמר: “אברהם.. מה לך לחשוש ולדאוג?! גם אברהם אבינו עזב את מקום הולדתו ועם כל משפחתו הלך לארץ כנען… בחר גם אתה כאברהם אבינו בדרך האמונה ותצליח דרכך עלה לארץ אבותינו ותראה ברכה בעזרת ה’ בכל עמלך אתה ובני משפחתך , אמן”.
אדון לוי הביט בפניו המאירות של הרב משאש וחיוך עלה על שפתיו. “כבוד הרב, כך אעשה” אמר “תודה שהארת את עיניי, נרגעתי מאוד והחלטתי אבוא לביתי ואבשר לבני משפחתי- אנחנו עולים לארץ ישראל. תודה כבוד הרב תודה רבה”. אדון לוי נישק את ידיו הקדושות של הרב משאש, יצא מן החדר, ברך את הרבנית ובצעד קל פנה לכיוון ביתו ובפיו בשורה: “עולים לארץ ישראל”.
אביעד סושרד כיתה ו’
