אני אתגבר:
תלמידים יקרים!
המורה פתחה ואמרה השנה תגיע לכיתתנו תלמידה חדשה, כל הילדים שמחו מאד, המורה הוסיפה היא לא כמו כולם היא שונה, דנה שאלה: במה היא שונה מאיתנו? רבקה שאלה: האם יש לה קשיים? איך אפשר לעזור לה? המורה השיבה היא תלמידה עם תסמונת דאון. ועה שאלה מהי תסמונת דאון? וכן תלמידים כדי שתדעו מהי תסמונת דאון, אני נותנת לכם עבודה להכין בנושא תסמונת דאון, עוד באותו היום אני וחברתי הלכנו לספרייה לחפש חומר בנושא. וסיכמנו את הנושא מתוך ” ויקיפדיה” לילדים הסובלים מתסמונת דאון יש קשיים בדיבור, הפרעות בריאותיות שונות. אפשר לזהות את הילדים עם התסמונת על פי תווי הפנים, עיניים מלוכסנות, לשון בולטת וארוכה, כפות ידיים קצרות הם סובלים מפיגור שכלי. לאחר שבוע הגיעה אסתי לכיתתנו עם הוריה וכל התלמידות שמחו וצעקו ברוכה הבאה לכיתתנו. אני התנדבתי שאסתי תשב לידי, עזרתי לאסתי להוציא את המחברת והקלמר מתוך הילקוט, ולהעתיק מהלוח שתי שורות נקודה אסתי חייכה אליי ואמרה תודה רבה רבה לך על העזרה שאת מגישה לי. כשהפעמון צלצל יצאנו להפסקה לשחק בגומי. אסתי נכנסה למעגל ותפסה ברגליה את הגומי ואנחנו קפצנו פנימה. וכל פעם העלינו לה את הגומי והמשכנו לשחק. ובהפסקה של 12:00 לקחנו את אסתי לסיור בבית-ספר הכרנו לה את הספרייה, חדר המנהלת, חדר המזכירה בחדר אב הבית. לאחר הסיור, נכנסנו לספרייה ובחרנו ספר וקראנו בקול את הסיפור בפני אסתי. היא מאוד נהנתה ואמרה לנו אתן בנות טובות! תודה רבה לכם על העזרה הרבה שאתן נותנות לי. יום אחד אסתי לא הגיעה לבית ספר. התפלאנו מאוד מה קרה? מדוע היא לא באה? היא לא נהגה להחזיר. מיד עם סיום הלימודים לקחתי את התיק והלכתי לביתה של אסתי, אמא שלה קיבלה אותי בסבר פנים יפות ואמרה,” אסתי לא הגיעה לבית ספר כי היא לא הרגישה טוב”, ישבתי לידה והסברתי להם המורה לימדה היום בתורה, בעברית הבטתי בעיניה של אסתי וראיתי דמעות זולגות מעיניה, מדוע את בוכה? אני מתרגשת מאוד, מהעזרה שאתן נותנת לי אני מרגישה בכיתה שזה הבית השני שלי. אמא של אסתי סיפרה לי שבעוד שבוע יש לאסתי יום הולדת, החלטנו אני ואמא שלה להפתיע אותה בכיתה. קנינו ממתקים, בלונים, סרטים, הפתעות, כתר תפסיק מתנות לכל תלמידה, קישטנו את הכיתה בבלונים כתבו על הלוח “יום הולדת שמח לאסתי היקרה עד 120 שנה.”
אסתי נכנסה לכיתה וכל התלמידות קראו מזל טוב לאסתי היקרה! אסתי מאוד התרגשה והודתה לכל התלמידות שעזרו לה להשתלב בכיתה ולהרגיש חלק ממנה, אמא של אסתי פתחה בנות יקרות שלי תפסיק אני מודה לכן על העזרה שלכן לביתי היקרה שהצליחה להשתלב בכיתה ובחברה, ירבו כמוכם, בישראל!
