שלום זאת אני אנה ואני עולה חדשה מרוסיה. לפני חודש או יותר ההורים שלי שמעו ברדיו שנשיא רוסיה מחליט שמי שנכנס לרוסיה לא יכול לצאת ומי שבחוץ לא יכול להיכנס.
ההורים שלי כל כך דאגו לי ולאחי הקטן ואחותי ואחי הגדול.
שבוע אחרי זה הורים שלי אמרו לי שעוד יומיים נשוט לישראל שם המקום בטוח ואף אחד לא יגיד לנו מה לעשות.שטנו בספינה והרגשתי כאילו אני שטה ולא זזה.
אמרתי לאמא: למה אנחנו לא נשארים ברוסיה? כי יש לאבא עבודה לעשות בישראל.
אה אמרתי. פתאום ראיתי מכתב על הרצפה והיה כתוב עליו לאנה.
רציתי לפתוח אבל אמא שלי לא הסכימה לי.
בלילה לא הצלחתי להירדם ואז ראיתי את המכתב זוהר ואומר לי: תיפתחי אותי תיקחי אותי אל תפחדי אני לא אפגע בך. לקחתי את המכתב ופתחתי אותו ובפנים היה כתוב:
לאנה היקרה, רציתי להגיד לך שההורים שלך לא באמת רצו לשוט לישראל כי יש לאבא שלך עבודה.
זה בגלל שנשיא רוסיה אומר מי שנכנס אסור לו לצאת ומי שבחוץ אסור לו להיכנס,
וההורים שלך פחדו אז הם עכשיו שטים איתכם לישראל ותדעי שזה לא יהיה קל תצטרכי ללמוד שפה חדשה
באהבה דוד צ’רלי.
הייתי המומה ממה שראו עיני. יכול להיות שבאמת אמא ואבא שלי שיקרו לי חשבתי לעצמי. אולי זה בגלל שהם לא רצו להפחיד אותי? טוב לא נורא אני יחזור לישון.
בבוקר שקמתי אמרתי להורי תודה. מה תודה? תודה שלא סיפרתם לי את האמת.
תודה, אמת, על מה את מדברת? הסיפור הזה עם נשיא רוסיה שאמר אין יוצא ואין נכנס…
אהה עכשיו את מדברת ואיך גילית את זה? דוד צ’רלי כתב לי את זה במכתב.
אנה היגענו לישראל.
“יש אני כל כך שמחה תלמדו אותי מהר את השפה החדשה.”
“אנחנו לא יכולים.”
למה? שאלתי.
כי גם אנחנו לא יודעים עברית אנחנו נביא לך ולנו מורה פרטית שנוכל ללמוד עברית.
יש! אמרה אנה. ובאמת הביאו לי מורה פרטית. למדתי עברית והייתי התלמידה המצטיינת.
קיבלתי פרס, היה לי כל כך כיף שכל יום גם בהפסקה הייתי לומדת עברית.
אבא שלי קיבל עבודה והיה לנו הרבה כסף.
כל יום מוקדם בבוקר אמרתי לה’ תודה על זה שזכיתי להגיע לארץ וללמוד עברית.
