איך נוצרה הקורונה
“אז סגרנו, נגיע בשעה 16:00. להתראות!” יאנג וסרגיי כבר היו מוכנים עם בגדי המדענים שלהם לצאת אל עבר המעבדה אך לבוס היו תוכניות אחרות… ברגע שיצאו מביתם, הטלפון של סרגיי צלצל בפעם ה-20 לפחות. סרגיי ענה, ויאנג ששכח את העטלף במקרר הלך להביא אותו. “כן, בוס, מה קרה הפעם?”
-“שום דבר… אמממ… פשוט… פשוט תבואו למעבדה כבר!” יאנג, נשמע שהבוס עצבני, אולי כדאי שתביא עוד איזה עטלף או שניים. ובוא כבר! אני לא רוצה לאחר דווקא עכשיו!
כעבור מספר שעות
אווווו… זה היה טעים… טוב, ועכשיו, לסיבה שלשמה קראתי לכם. “הייתי באמצע ליצור חיסון שמחזק אותך ליום אחד. אתם בטח זוכרים כמה זמן עבדתי עליו… אז היום, הייתי בדיוק בשלב האחרון, אך בטעות שפכתי את החיידק הידידותי לבקבוקון הלא נכון, הזה שבו אני שם את כל השאריות מהניסויים שלי… ונחשו מה קרה?”
-מה? “אם חשבתם שהיה פיצוץ גדול או שכל החומר נשפך, אז טעיתם. שני הדברים האלה קרו! היה בלגן שלם במעבדה וכמו שאתם רואים הרצפה כולה מלאה בחומר מסוכן… תזהרו לא לגעת בו עם הידיים. בקיצור, אחרי כל הקטסטרופה הזאת, גיליתי שמשהו אחד לא נשבר! איזה משמח, נכון? אז זהו, שלא. הדבר הזה היה הבקבוקון שלתוכו שפכתי את החומר המסוכן, וכל המים נהפכו לירוקים. סרקתי במיקרוסקופ, סקרתי באינטרנט-אך לא מצאתי כלום. החלטתי לקרוא לחיידק הזה בשם: קורונה. אל תשאלו אותי למה, ככה החלטתי. ולא, זה לא בגלל הקור בחוץ. ככה החלטתי. וזה לא בגלל שלאחותי קוראים רונה. ככה החלטתי.” אוקיי… ומה ה- אההההההההההה!!! מה קרה? מה קרה?
– העטלף האחרון שנשאר לי נפל לתוך החומר המסוכן! אהההההה!!!! -נו באמת בוס, אנחנו יכולים לקנות לך עטלף חדש! – לא… זה לא קשור… שכחתי להגיד לכם, אך החיידק הזה, כל פעם שהוא נוגע בעטלף- הוא נהיה מדבק יותר ויותר! עכשיו כדאי שתחזרו הביתה, שאני לא אדביק אתכם… אה, ותקנו לי עטלף חדש!
