שלג שלג

מגיש 

חברים יקרים שבוע שעבר ירד אצלנו שלג וכולנו שמחנו בעיקר בגלל החופש שהיה לנו וגם בגלל בובת השלג והאיגלו שבטח כולכם בניתם.       יש כאלה שיותר אוהבים את השלג ויש כאלה שפחות, אבל אני רוצה לספר לכם היום סיפור מיוחד עם הרבה מוסר השכל שקשור לשלג  להרבה מאוד שלג..

אז מתחילים..

היה היה פעם, לפני שנים רבות איש צדיק וזקן ושמו היה הלל, הלל הזקן היה עובד מאוד קשה לפרנסה שלו, למרות שלא היה צעיר בכלל וכל זה בשביל מה, אתם יודעים?

אני אגלה לכם.. הלל כל כך אהב את התורה הקדושה, שלא היה אכפת לו לעבוד כל כך קשה, רק כדי שיזכה לשמוע וללמוד את התורה, ולהחכים עוד ועוד…                               באותם ימים מי שרצה ללמוד תורה בבית המדרש, היה צריך לשלם כסף, מטבע אחד, זה אולי נשמע קצת, רק מטבע אחד, אבל פעם, בתקופה שלהם, מטבע אחד היה שווה המון, ועל כל מטבע שהם היו מרוויחים, הם היו חושבים טוב טוב לפני שקנו בו משהו.

הלל היה מרוויח מהעבודה שלו 2 מטבעות בסך הכל, מטבע אחד הוא היה שומר למשפחה שלו, בשביל אוכל ביגוד ורפואה, והמטבע השני, מה הוא היה עושה איתו? בטוח ניחשתם נכון, את המטבע השני הוא היה שומר אותו לשיעור התורה השבועי של שמעיה ואבטליון צדיקים גדולים מאוד, שכל מי שרצה לשמוע מהם שיעור תורה היה צריך לשלם לשומר בכניסה לבית מדרש מטבע אחד, וכך השומר היה מכניס אותו לשיעור תורה, וכך עשה הלל הזקן בכל שבוע ושבוע, מטבע למשפחה ומטבע לשיעור, כך עשה במשך שנים עד ש… שבוע אחד היה שבוע סוער מאוד, הלל לא כל כך הצליח בעבודתו, לחטוב הרבה עצים ולכן גם לא מכר הרבה עצים ובסופו של השבוע הלל היה מרוויח רק מטבע אחד ולא שניים, והוא צריך שניים, למשפחה ולשיעור, הוא נתן את המטבע האחד שהרוויח למשפחתו בשביל שיהיה להם אוכל, אבל חסרה לו מטבע לשיעור, מה עשה? הלל לא ויתר ובכל זאת הלך לבית המדרש של שמעיה ואבטליון, ועמד בכניסה וביקש והתחנן לשומר עמד בפתח ואמר “אנא ממך תרחם עליי, השבוע לא הצלחתי להשיג 2 מטבעות, רק מטבע אחד, ולכן לא אוכל לשלם על השיעור, בבקשה תכניס אותי לשיעור, כל השבוע אני רק מחכה לשמוע את הדרשה של שמעיה ואבטליון, אני כל כך אוהב את התורה, וכל כך רוצה להיכנס לשיעור ולשמוע”, אך השומר היה קשוח ולא הסכים לשמוע לדבריו של הלל הזקן, לא משנה כמה הפציר וביקש, כלום לא עזר.

הלל נשאר בחוץ, השיעור החל והדלתות נסגרו, מה עשה הלל? לבית המדרש, הייתה עליית גג, ובה היה ארובה, הלל עלה לגג והצמיד את אוזנו לארובה וכך הצליח לשמוע את הדרשה שכל כך רצה לשמוע. אך שבוע זה היה שבוע סוער וקר במיוחד, רוחות, גשמים ושלגים, אבל להלל זה לא הפריע בכלל, רק מה שהיה חשוב לו זאת התורה הקדושה, וכך שכב שעות על גבי שעות בקור ובשלג החזק, הלל לא הרגיש כלום כי ליבו היה שמח וטוב מזה שהצליח לשמוע את דברי התורה… כבר עבר לו הלילה והגיע הבוקר, החכמים הגיעו לבית המדרש להתפלל וללמוד אך בית המדרש היה חשוך, והרי זאת שעה שכבר צריכה לזרוח השמש ולהאיר את בית המדרש, מה החכמים עשו? עלו לעליית גג כדי לבדוק מה מפריע לאור להיכנס ולהאיר את בית המדרש, ולתדהמתם הם רואים איש שוכב, מכוסה כולו בשלג ומסתיר את פני הארובה, מיד לקחו החכמים את אותו איש ניערו מעליו את כמויות השלג שכיסו והקפיאו אותו, והם רואים שאותו איש הוא לא אחר מאשר הלל הזקן, מרוב הקור ששרר בחוץ, הלל איבד את הכרתו, ונמצא בסכנת חיים,  מיהרו החכמים והכניסו את הלל פנימה לבית המדרש, ושם הדליקו לו אש, למרות שזה היה יום שבת, כי ה’ אומר לנו שאם חייו של אדם נמצאים בסכנה, מותר ואפילו צריך לחלל את השבת כדי להצילו, ככה חיממו את הלל ליד האש הדולקת ולאט לאט הצליח הלל להתעורר ולחזור לעצמו, שאלו אותו החכמים, מה קרה לו, ומה עשה שם למעלה, והלל סיפר להם את כל הסיפור… החכמים נדהמו ולא האמינו ומאז מאותו היום החליטו שאין כזה דבר שמישהו שרוצה לבוא לשמוע דברי תורה יצטרך לשלם, וכל מי שרוצה מהיום יוכל לבוא לשיעור התורה בלי לשלם אפילו מטבע אחד..